כולנו מכירים את המצב הזה. מגיעים בבוקר, מתעדכנים באתרי החדשות וברשתות החברתיות, נכנסים לתיבת המייל ו… משם הכל מתפזר.
עד שסיימנו את הקפה הראשון של הבוקר, כבר הספקנו לעבור בין שלוש משימות שונות, לענות לטלפונים, ולשכוח מה היו המשימות החשובות להיום.
אז איך מתארגנים טוב יותר?
כולנו נתקלנו בשאלה – בסיומו של כל ראיון עבודה: "יש לך שאלות?"
אם חשבתם שזו שאלה עם פוטנציאל מכשיל – אתם צודקים!
האם זה באמת המקום שלכם לשאול או שזו עוד דרך לבחון אתכם?
האם צריך לשאול שאלות או לא? אם כן – אילו שאלות לשאול? מה השאלות האלה מלמדות עליכם כמועמדים? כעובדים פונציאליים? האם בנקודה זו של הראיון יש מידע שתוכלו לקבל?
אז בואו ננסה לענות…
יציאתנו הראשונה לשוק העבודה פותחת בפנינו עולם תעסוקתי שלם. בחלוף השנים ובהתאם לתפקידים שאנו נוטלים על עצמנו, עולם זה מצטמצם – וכך מותווה נתיב הקריירה שלנו.
מאחר ומרבית שעות הערות שלנו עוברות עלינו בעבודה – קריירה תופסת חלק נכבד וחשוב בחיינו.
אז לפני שמתחילים להתפזר לכל הכיוונים ולחפש עבודה בקדחנות (בין אם זה תפקיד ראשוני או מתקדם) – עלינו לעצור ולחשוב: מה הנתיב שאני רוצה?
בשוק העבודה של היום ובפרט – בהייטק – אנשים מחפשים עבודה. תמיד.
התופעה של "קפיצה בין מקומות עבודה" נפוצה במיוחד אצל ילדי דור Y ו-Z, אבל לא ייחודית רק אליהם.
חושבים שזה שהתנסיתם בעבודה בהמון חברות ובמגוון טכנולוגיות תתן לכם יתרון בעת מועמדות לעבודה?
חושבים שהעובדה שעבדתם 15 שנים באותו מקום זה יתרון?
בשני המקרים – אתם טועים (וגם צודקים :))
מזל טוב – צלחתם את השלב הראשוני של סינון קורות החיים והצלחתם להרשים באמצעות הרקע המקצועי שלכם.
אתם כבר יודעים (פחות או יותר) איך להגיע מוכנים לראיון עבודה ואפילו כבר שיפצתם וליטשתם את פרופיל הלינקדין שלכם.
עדין – הטלפון לא מצלצל? אז מה חסר?
כולנו יודעים ומכירים, לפעמים היטב, את התופעה של דחיינות (Procrastination).
רבים מאיתנו סובלים ממנה, סולדים ממנה ומנסים למזער אותה.
כשאנחנו מבצעים משימות ברגע שקיבלנו אותן ו"מתקתקים עניינים" – אנחנו מרגישים טוב.
כשהעובדים שלנו והעמיתים שלנו "מתקתקים" – אנחנו מרוצים ומתרשמים.
אבל האם זוהי טקטיקה נכונה לעבודה?
התשובה – בקצרה – לפעמים.
ימים לא קלים עוברים על העם שלנו:
אנו עוברים ממקלט למקלט, בין אזעקה לאזעקה ובין מהדורת חדשות אחת לאחרת. בתוך כל בליל הכאב, אי הוודאות והחשש, עלינו להמשיך ולתפקד בחיי היום יום.
בתוך הניסיון לשמור על שגרה עולה גם סוגיית העבודה – מה בעצם החובות והזכויות שלנו במקרי חירום?
ריכזנו עבורכם שאלות ותשובות בנוגע להתנהלות במצבי מלחמה:
בימים אלו, כשכל המדינה דבוקה למסכי הטלוויזיה ולעדכוני החדשות, והמצב הבטחוני הוא נושא השיחה המרכזי סביב כל שולחן, חיפוש העבודה שלכם נראה אולי הדבר האחרון שמעסיק אתכם כרגע.
הלחץ מסביב וההתעסקות "במצב" גוזלת אנרגיות ומקשה על החיפוש שלכם. כל זה מתווסף למתח הרגיל הכרוך בחיפוש עבודה.
בתור אנשים עובדים, מחפשי עבודה ושמתקיימים בעולם העסקי – כולנו מכירים את הרגע הזה שבו אדם זר מגיש לנו חתיכת קרטון מעוצבת עם לוגו מספר טלפון וכתובת דוא"ל..
ומה אנחנו עושים עם זה? לרוב – משליכים לפח האשפה הקרוב, לפעמים – שומרים בארנק עד שמנקים אותו…
במקרה הטוב – אנחנו שומרים את פרטי האדם במכשיר הסלולארי שלנו לפני שנשליך את הכרטיס.
ואז, אחרי תקופה, כשאנחנו מעוניינים ליצור איתו קשר – מה עושים?
ובכן… אני מוצאת אותו בלינקדאין, פייסבוק או שולחת לו מייל…
אז איך, בימינו, בונים רשת קשרים אפקטיבית ומה התפקיד של כרטיס ביקור?
יצא לך לשים לב כמה נשים מועסקות בחברה שלך?
וכמה גברים?
מעניין לא פחות – עם מי יותר נוח לך לעבוד?
במקצועות מדעיים, טכניים וטכנולוגיים יש דומיננטיות גברית מובהקת.
למה? האם גברים טובים יותר מנשים בתחומים האלה?