עפ"י סקר של חברת סינריון, 75% מהחברות משתמשות ברשתות חברתיות לשם גיוס עובדים, מה שאומר שמרבית המשרות נמצאות מחוץ לידיהן של חברות ההשמה.
אז כיצד מחפשי עבודה מגיעים למשרות האלה? באמצעות נטוורקינג.
כולנו מכירים את המצב הזה. מגיעים בבוקר, מתעדכנים באתרי החדשות וברשתות החברתיות, נכנסים לתיבת המייל ו… משם הכל מתפזר.
עד שסיימנו את הקפה הראשון של הבוקר, כבר הספקנו לעבור בין שלוש משימות שונות, לענות לטלפונים, ולשכוח מה היו המשימות החשובות להיום.
אז איך מתארגנים טוב יותר?
כולנו נתקלנו בשאלה – בסיומו של כל ראיון עבודה: "יש לך שאלות?"
אם חשבתם שזו שאלה עם פוטנציאל מכשיל – אתם צודקים!
האם זה באמת המקום שלכם לשאול או שזו עוד דרך לבחון אתכם?
האם צריך לשאול שאלות או לא? אם כן – אילו שאלות לשאול? מה השאלות האלה מלמדות עליכם כמועמדים? כעובדים פונציאליים? האם בנקודה זו של הראיון יש מידע שתוכלו לקבל?
אז בואו ננסה לענות…
יציאתנו הראשונה לשוק העבודה פותחת בפנינו עולם תעסוקתי שלם. בחלוף השנים ובהתאם לתפקידים שאנו נוטלים על עצמנו, עולם זה מצטמצם – וכך מותווה נתיב הקריירה שלנו.
מאחר ומרבית שעות הערות שלנו עוברות עלינו בעבודה – קריירה תופסת חלק נכבד וחשוב בחיינו.
אז לפני שמתחילים להתפזר לכל הכיוונים ולחפש עבודה בקדחנות (בין אם זה תפקיד ראשוני או מתקדם) – עלינו לעצור ולחשוב: מה הנתיב שאני רוצה?
ימים לא קלים עוברים על העם שלנו:
אנו עוברים ממקלט למקלט, בין אזעקה לאזעקה ובין מהדורת חדשות אחת לאחרת. בתוך כל בליל הכאב, אי הוודאות והחשש, עלינו להמשיך ולתפקד בחיי היום יום.
בתוך הניסיון לשמור על שגרה עולה גם סוגיית העבודה – מה בעצם החובות והזכויות שלנו במקרי חירום?
ריכזנו עבורכם שאלות ותשובות בנוגע להתנהלות במצבי מלחמה:
בימים אלו, כשכל המדינה דבוקה למסכי הטלוויזיה ולעדכוני החדשות, והמצב הבטחוני הוא נושא השיחה המרכזי סביב כל שולחן, חיפוש העבודה שלכם נראה אולי הדבר האחרון שמעסיק אתכם כרגע.
הלחץ מסביב וההתעסקות "במצב" גוזלת אנרגיות ומקשה על החיפוש שלכם. כל זה מתווסף למתח הרגיל הכרוך בחיפוש עבודה.
בתור אנשים עובדים, מחפשי עבודה ושמתקיימים בעולם העסקי – כולנו מכירים את הרגע הזה שבו אדם זר מגיש לנו חתיכת קרטון מעוצבת עם לוגו מספר טלפון וכתובת דוא"ל..
ומה אנחנו עושים עם זה? לרוב – משליכים לפח האשפה הקרוב, לפעמים – שומרים בארנק עד שמנקים אותו…
במקרה הטוב – אנחנו שומרים את פרטי האדם במכשיר הסלולארי שלנו לפני שנשליך את הכרטיס.
ואז, אחרי תקופה, כשאנחנו מעוניינים ליצור איתו קשר – מה עושים?
ובכן… אני מוצאת אותו בלינקדאין, פייסבוק או שולחת לו מייל…
אז איך, בימינו, בונים רשת קשרים אפקטיבית ומה התפקיד של כרטיס ביקור?
מצאתם עבודה, התחלתם בתפקיד החדש, עבר שבוע, עברו שבועיים ו.. מה לעשות אם אתם לא מרגישים הכי מתאימים?
תקופת ההסתגלות בעבודה החדשה היא לא פשוטה. גם אם אתם מיומנים ובעלי ניסיון רב, לכל מקום ישנם הנהלים שלו, דרכי העבודה הייחודיות וכמובן – האנשים והאווירה המיוחדים לו, לטוב ולרע.
חברות רבות מתגאות בסביבת העבודה הייחודית שלהן, בתרבות הארגונית שלהן ובערכיה – כך שישתדלו לגייס עובדים שישתלבו ויתאימו לאלו.
ומה אם אין התאמה?
רבים תופסים מכתב מקדים כרעיון מיושן ומיותר. בצורתו הקלאסית – הוא באמת כבר כמעט נמוג מעולם חיפוש העבודה בישראל.
עם זאת, קיימות וריאציות שלו שחשוב להכיר, להתייחס אליהן ולהפוך לאפקטיביות.
מכלול התכונות שהופכות מכתב (או קו"ח) לאפקטיבי משתנה עם הזמנים ולכן חשוב להשאר עם האצבע על הדופק ולכוון לדבר אחד: תוצאות!
אז איך כותבים מכתב מקדים שיגרום לטלפון לצלצל?
במציאות כמו שלנו, כשסטטוס תעסוקתי עשוי להשתנות במהירות, חשוב לדעת לא רק איך מוצאים עבודה – אלא גם איך שומרים עליה.