מצאתם עבודה, התחלתם בתפקיד החדש, עבר שבוע, עברו שבועיים ו.. מה לעשות אם אתם לא מרגישים הכי מתאימים?
תקופת ההסתגלות בעבודה החדשה היא לא פשוטה. גם אם אתם מיומנים ובעלי ניסיון רב, לכל מקום ישנם הנהלים שלו, דרכי העבודה הייחודיות וכמובן – האנשים והאווירה המיוחדים לו, לטוב ולרע.
חברות רבות מתגאות בסביבת העבודה הייחודית שלהן, בתרבות הארגונית שלהן ובערכיה – כך שישתדלו לגייס עובדים שישתלבו ויתאימו לאלו.
ומה אם אין התאמה?
רוב ראיונות העבודה דומים אחד לשני: אותו מבנה, אותן שאלות, אותן תשובות שהכנו מראש.
חושבים שהשאלות בראיון הן המבחן היחיד? חשבו שוב!
זה הזמן לשים לב למבחן שמתקיים מתחת לפני השטח. החל מתשומת לב לתנועות גוף, דרך כוס הקפה שאתם שותים ועד לסיטואציות העולות במהלך הפגישה.
תארו לעצמכם סיטואציה בה המראיין חוטף התקף לב באמצע הראיון או פורצת שריפה במהלך הראיון – מה תהיה תגובתכם?
רבים תופסים מכתב מקדים כרעיון מיושן ומיותר. בצורתו הקלאסית – הוא באמת כבר כמעט נמוג מעולם חיפוש העבודה בישראל.
עם זאת, קיימות וריאציות שלו שחשוב להכיר, להתייחס אליהן ולהפוך לאפקטיביות.
מכלול התכונות שהופכות מכתב (או קו"ח) לאפקטיבי משתנה עם הזמנים ולכן חשוב להשאר עם האצבע על הדופק ולכוון לדבר אחד: תוצאות!
אז איך כותבים מכתב מקדים שיגרום לטלפון לצלצל?
במציאות כמו שלנו, כשסטטוס תעסוקתי עשוי להשתנות במהירות, חשוב לדעת לא רק איך מוצאים עבודה – אלא גם איך שומרים עליה.
הנושא של העלאה בשכר מביא איתו סדרה של שאלות נצחיות:
האם לבקש העלאה? כמה העלאה לבקש? מתי?
רובנו הספקנו כבר לשכוח שפעם העלאה הייתה חלק סטנדרטי מוותק בעבודה – ההורים שלנו היו מקבלים העלאה באופן קבוע פעם בשנה.
עדיין יש תעשיות שבהן וותק בעבודה משחק תפקיד בשכר שלנו, בין אם בהעלאה בשכר ובין אם ב"בונוס השארות" או מודל אחר כלשהו.
עבור רבים מאיתנו – ובמיוחד בתעשיית ההיי-טק, העלאה היא משהו שאנחנו צריכים לבקש – ובמקרים רבים – להלחם עליו.
אז גם לכם זה קרה: עזבתם את מקום העבודה (פוטרתם או התפטרתם), עבר זמן, לקחתם קצת זמן חופש לנקות את הראש ולחשוב על המשך הדרך, התאוששתם והסתערתם מחדש על חיפוש העבודה.
אבל מה? גיליתם שזה לוקח זמן. אולי חשבתם שעד עכשיו כבר תמצאו משרה חדשה, אבל בינתיים אתם בבית. חיפוש עבודה ממושך עלול לפגוע בתחושת הערך שלנו, ברצף קו"ח שלנו וכך גם ביכולת שלנו למצוא עבודה חדשה במהירות.
אז מה עושים בזמן שלא עובדים?
"אני לא מבין למה לא התקבלתי… הנתונים שלי מושלמים, עניתי נכון על המבחן, בראיון הפגנתי ביטחון ומוטיבציה ואפילו הדגשתי שיש לי את המומחיות שהם מחפשים! אז למה לא?"
גם לך יצא לנהל את השיחה הזאת עם עצמך (או עם חברים)?
במסגרת עבודתי בחברת ג'ובהאנט אני מלווה היי-טקיסטים רבים בחיפוש העבודה שלהם ונתקלת תדיר בשאלה זו. מאחר ולימדו אותי ש"ככה זו לא תשובה" – נראה שיש מקום לומר כמה מילים.
סוף סוף הזמינו אותך לראיון. חושב שהחלק הקשה מאחוריך? בטוח שאתה עובר ראיונות על רגל אחת?
בחן את עצמך בצ'ק-ליסט שלנו!
גם אם יש לך את ההשכלה המתאימה ואת הניסיון הנדרש – ראיון עבודה הוא מעמד מלחיץ ומבלבל, ולא זה המקום להתחיל לגמגם ולהסמיק.
כדי למצוא עבודה אתה צריך להיות חד, מדויק ומרשים.
תהליך חיפוש עבודה, כפי שכולנו יודעים היטב, הוא תהליך ארוך ויכול להיות מייגע.
בכל חברה, הוא כולל בדר"כ 4-5 שלבים.. והרי בחיפוש עבודה, אנחנו עוברים הרבה יותר מחברה פוטנציאלית אחת. למעשה, במקרים רבים, מדובר על עשרות של ראיונות ומבחנים לפני מציאת העבודה המיוחלת.
חוץ מהראיונות, צריך לקחת בחשבון שלבים נוספים: התנהלות לפני ראיונות, בין ראיונות ו-בסוף התהליך. במילים אחרות – בואו נדבר על שיחת מעקב אחרי ראיון!
יודעים מה משותף למהנדסים בוגרים ומנהלים בכירים? כולם, בלי יוצא דופן, נבחנים לפי צורת ההתנהגות הלא מילולית שלהם! אתם קולטים את זה?! עוד לפני שהוציאו הגה מהפה!
אז כדאי שנהיה מודעים לדברים הקטנים שאנחנו עושים בראיונות עבודה המשפיעים לא לטובה על הצד השני. כשנהיה מודעים להתנהגות הלא מילולית שלנו, יש סיכוי רב יותר שהעבודה תהיה שלנו!
לא מאמינים? נסו פעם אחת וחזרו אלי עם פידבק 🙂
moran@jobhunt.co.il