תהליך חיפוש עבודה, כפי שכולנו יודעים היטב, הוא תהליך ארוך ויכול להיות מייגע.
בכל חברה, הוא כולל בדר"כ 4-5 שלבים.. והרי בחיפוש עבודה, אנחנו עוברים הרבה יותר מחברה פוטנציאלית אחת. למעשה, במקרים רבים, מדובר על עשרות של ראיונות ומבחנים לפני מציאת העבודה המיוחלת.
חוץ מהראיונות, צריך לקחת בחשבון שלבים נוספים: התנהלות לפני ראיונות, בין ראיונות ו-בסוף התהליך. במילים אחרות – בואו נדבר על שיחת מעקב אחרי ראיון!
על השלבים המקדימים כבר שוחחנו בעבר: החל מחשיבות כתיבת קו"ח לייצור פניות ולהמשך עבודה עתידית, דרך אפשרויות החיפוש האפקטיבי ביותר, ועד לחשיבות ההכנה לראיונות עבודה. יותר מזה, כבר הדגשנו את החשוב ביותר בראיון עבודה, ואפילו התעכבנו יותר מפעם על טעויות נפוצות בראיונות. מי שמכיר אותנו, יודע שאנחנו, בג'ובהאנט, מעודדים את החבר'ה שלנו לערוך שיחת follow-up מספר ימים לאחר ראיון עבודה.
עריכת שיחת-מעקב לאחר ראיון מאפשרת לנו כמחפשי-עבודה, להזכיר למראיין/מגייס אותנו ואת המועמדות שלנו. היא מציגה אותנו כמועמדים רציניים ובעלי-מוטיבציה לתפקיד. בנוסף, היא מאפשרת לנו לבקש (ולעתים לקבל) משוב. קבלת משוב חשובה ללמידה ולשיפור שעלינו לעבור מראיון – לראיון וכך לזרז את מציאת העבודה. אני תמיד אומרת: "הדרך היחידה להיכשל בראיון עבודה היא – לא ללמוד ממנו דבר". חיפוש עבודה הוא תהליך של למידה מתמשכת בין ראיונות. במקרים רבים שנתקלתי בהם: בתחילת התהליך נופלים בשלבים הראשונים, לאט לאט מתחילים להתקדם וליפול בשלב השני ואח"כ בשלישי, עד שבסופו של דבר – מגיעים לסוף התהליך ונהנים מקבלת הצעת עבודה.
עריכת שיחת המעקב חשובה אך חשוב לשים לב ולשמור על גבול הטעם הטוב. לאורך שנותיי כזו שמלווה מחפשי-עבודה בעולם ההיי-טק עד למציאת עבודה, נתקלתי בלא מעט מקרים וסיפורים: החל מאלה שלא עוברים ראיונות ראשונים, דרך אלה שנאלצו לקנות מלתחה חדשה, המשך לתמיכה בהכנת "תשובות מוכנות מראש" לקראת ראיונות ועד לבדיקת ממליצים עצמאית ע"י מחפש/ת-העבודה.
אחד המקרים המעניינים שליוויתי היה זה של אדם מוכשר, מרשים, מנוסה, משכיל ובעל יכולות שלאורך תקופה מאוד ארוכה – לא מצא עבודה. אותו אדם התחיל עשרות תהליכים לאורך ההכרות שלנו ובתקופה זו היה ניתן לראות דפוס ברור: עובר 4-5 ראיונות ונופל בשלב סופי. לאורך הזמן ניסיתי להבין מה הבעיה ולמה אף אחד מהתהליכים שלו לא נסגר. עד היום אין לי תשובה חד-משמעית אבל אני כן מסבירה את זה על-ידי "אפקט הסטוקר".
"אפקט הסטוקר", לשיטתי, הוא מצב בו אדם מתויג במשבצת ה"סטוקר" – גם אם איננו "סטוקר" בפועל. בתוך כך, הוא נתון להשלכות השליליות של התיוג הזה. כלומר, רצון להרחיק את האדם, להתחמק ממנו וכד'.
במקרה של אותו אדם מוכשר – לאחר ראיון מנכ"ל הוא היה שולח מייל, לפעמים מרים טלפון, לפעמים עושה את שניהם. לאחר מכן – היה שולח מייל נוסף. במספר מקרים – קראתי את המיילים שהיה שולח. המיילים האלה, לעתים, כללו התייחסויות לשיחות בינו לבין אותו מנכ"ל או בכיר מגייס.
המסקנות שהגעתי אליהן בעקבות המקרה הזה ומקרים דומים אחרים: בדומה לדייטינג, במציאת עבודה – אל תכנסו למשבצת ה"סטוקר"! היית בדייט/ראיון-עבודה ראשון? הרגשת חיבור ושהלך טוב? מעולה! תרימ/י טלפון. הרמת טלפון? השיחה הלכה טוב? נפלא! זה הזמן לקבוע דייט/ראיון נוסף. לא יצא לתאם באותה שיחה? חכה/י קצת ושלח/י הודעה/מייל. עכשיו תור הצד השני ליצור קשר. שיחה נוספת מצידך עלולה לגרום להרמת גבה ולתחילת "אפקט הסטוקר". חשוב לזכור – גם אם השיחה הייתה מעולה והרגשת חיבור – להתנהל בחברותיות זה מעולה אבל אתם לא חברים! יש להניח שאם תמשיך/י ליצור קשר – כבר יתחילו לסנן אותך ו"למשוך" אותך ובסופו של דבר – תזכה/י להודעת דחייה.
בקיצור – אחרי ראיון – תתקשר/י ותעש/י follow-up. בא לך לשלוח גם מייל או להתקשר שוב? עצר/י וקחו נשימה.. האם יצירת קשר נוסף היא צעד נבון? כמו שאחרי דייט תתייעץ/י עם חבר/ה לגבי המשך התנהלות, כך גם לאחר הראיון מומלץ להנות מחוות דעת נוספת.
בהצלחה!!
ענת
anat.peri@jobhunt.co.il