במטרה לחשוף את תמונת-המצב האמיתית על חיפוש עבודה בהייטק, ניסחנו שאלון קצר, המורכב מ-8 שאלות בלבד.
הכנסו עכשיו והשפיעו:
אנחנו שואלים ישירות אתכם – מה הכי קשה בחיפוש שלכם!
ומה התשובה?
השבוע התפרסמה כתבה שמפרטת חמישה דברים שאסור להכניס לקורות החיים.
המידע בכתבה נלקח, כך נכתב, מאתר ביזנס אינסיידר ונשען על מידע של אחראי גיוס.
ובכן.. קראתי, עיינתי, התרשמתי… ואחרי 8 שנים בתחום הגיוס להייטק – מה אני אומרת? כן ולא 🙂
אני מסכימה עם המוצג בכתבה, ובעצמי חותרת לכתיבה עניינית של קורות חיים במטרה להשאיר רושם ראשון חיובי, זאת מתוך הנחה שמסמך קורות חיים נקרא ע"י מגייס מקצועי תוך 6 שניות בלבד.
הוזמנתם לראיון עבודה? זה הזמן לחקור, לרכוש ידע על החברה ולשפר את סיכויי הקבלה שלכם בצורה משמעותית!
בעידן של ימינו, עם "פלאי הטכנולוגיה" – להגיע לראיון מבלי ללמוד את החברה, לחקור ולקבל כמה שיותר ידע לגביה זה לא פחות מלירות לעצמכם ברגל.
תוהים איך לעשות את זה כראוי? איגדנו עבורכם כמה קוים מנחים…
ככל שהזמן עובר, גדלה החשיבות והמשמעות של הכנה נכונה ונבונה לקראת ראיון עבודה.
חלק מההכנה הזו הוא מחקר שרצוי ואפילו נחוץ לעשות – על החברה. נכון שעבור תפקידים מסויימים יותר מאשר אחרים, אבל עבור כולם – הכנה נכונה יכול לשפר מהותית את סיכוייכם להתקדם בתהליך הגיוס.
אף אחד מאיתנו לא נהנה לעדכן את קורות החיים שלו.
עם זאת, מה לעשות שאין ברירה?
למצוא פתרון אוטומטי!
כל כך התרגשנו לקבל ולקרוא את ההמלצה של זאב, שהיינו חייבות לשתף:
"זוהי פעם שניה ב-5 השנים האחרונות שאני מחפש עבודה (חסר מזל שכמותי) וזוהי פעם שניה שאני מוצא.
בפעם השניה זה הלך די מהר אפילו.
אומרים שקשר למצוא בישראל עבודה אחרי גיל 40. זה נכון במיוחד בהייטק.
ואני בן 60! ואני בהייטק, מהנדס תוכנה.
וחלק גדול במיוחד במציאת העבודה שמור לג'ובהאנט.
עבדתם קשה לאורך כמה שנים וחייבים הפסקה?
אתם בין עבודות ומרגישים שזה המומנטום לטיול בארה"ב של כמה חודשים?
לפני שאתם יוצאים להפסקה ארוכה – רצוי שתעצרו ותחשבו כיצד הדבר עלול להשפיע על הקריירה שלכם ועל אספקטים נוספים בחייכם.
כולנו משקיעים זמן רב ומשאבים ב"נטוורקינג" – החל ממחשבה ותכנון, דרך פעילות ברשתות החברתיות ועד מינגלינג, כנסים ועוד.
כאן נשאלת השאלה – האם זה אפקטיבי?
התשובה הקצרה: כן ולא.
במקום לייצר רשת קשרים – הכירו אנשים ויצרו חברויות.
כמה שהארץ שלנו קטנה – ככה היא גדולה.
יש חלוקה (די גסה) בין צפוניים, דרומיים ותל אביביים (כן, לפעמים זה נראה כאזור נפרד בפני עצמו).
מחפשי עבודה רבים נתקלים בקושי למצוא עבודה בקצוות הארץ (כשהכוונה היא לא לאילת-צפת) וזאת כי מרבית חברות ההייטק הן באזור גוש דן.
זה לא שאין חברות באזורים שמצפון לקיסריה ודרומית לרחובות – אך ההיצע קטן יותר והביקוש גדול.
עפ"י סקר של חברת סינריון, 75% מהחברות משתמשות ברשתות חברתיות לשם גיוס עובדים, מה שאומר שמרבית המשרות נמצאות מחוץ לידיהן של חברות ההשמה.
אז כיצד מחפשי עבודה מגיעים למשרות האלה? באמצעות נטוורקינג.
יציאתנו הראשונה לשוק העבודה פותחת בפנינו עולם תעסוקתי שלם. בחלוף השנים ובהתאם לתפקידים שאנו נוטלים על עצמנו, עולם זה מצטמצם – וכך מותווה נתיב הקריירה שלנו.
מאחר ומרבית שעות הערות שלנו עוברות עלינו בעבודה – קריירה תופסת חלק נכבד וחשוב בחיינו.
אז לפני שמתחילים להתפזר לכל הכיוונים ולחפש עבודה בקדחנות (בין אם זה תפקיד ראשוני או מתקדם) – עלינו לעצור ולחשוב: מה הנתיב שאני רוצה?