מה ההיפך מדחיינות? / על דחיינות ואפקטיביות בעבודה

procrastinate

כולנו יודעים ומכירים, לפעמים היטב, את התופעה של דחיינות (Procrastination).

רבים מאיתנו סובלים ממנה, סולדים ממנה ומנסים למזער אותה.

כשאנחנו מבצעים משימות ברגע שקיבלנו אותן ו"מתקתקים עניינים" – אנחנו מרגישים טוב.

כשהעובדים שלנו והעמיתים שלנו "מתקתקים" – אנחנו מרוצים ומתרשמים.

אבל האם זוהי טקטיקה נכונה לעבודה?

התשובה – בקצרה – לפעמים.

הנושא של אפקטיביות בעבודה מעלה מגוון רחב של תאוריות, דעות ומחקרים.

טענה אחת גורסת שביצוע מוקדם של משימות יכול לפגוע בשלמות המשימה, ביסודיות שלה ובסופו של דבר – באפקטיביות העבודה.

לפי טענה זו, יש מקרים שבהם דחיינות היא הטקטיקה האפקטיבית בביצוע משימות.

מאמר שפורסם במגזין Psychological Science מתייחס לתופעה של "מקדימנים" – אנשים שמבצעים משימות מוקדם מהנחוץ – כאל תופעה לא רציונלית ולא אפקטיבית.

ביצוע מוקדם של משימות יכול להיות מלווה בחוסר-יסודיות, בביצוע המשימה תחת מידע חסר, או אפילו לפגוע באפשרות לייצר רעיונות חדשים.

אנחנו, בג'ובהאנט, מאמינים ביעילות ומעודדים תפוקה בעבודתינו,

ואם אתם מכירים את המודל המיוחד שלנו לחיפוש עבודה בהייטק, אתם כבר יודעים שאנחנו גם מעודדים יצירתיות, חדשנות וחשיבה מחוץ לקופסא!

 

מה איתכם?

מה הגישה אצלכם בחברה?

 

כדי להעלות חיוך על פניכם בזמנים לא קלים אלה, אשתמש במילותיה של אלן דג'נרס: procrastinate now, don't put it off !

 

 

ענת

anat.peri@jobhunt.co.il

2 תגובות לפוסט

  •  :  בוקר טוב עפר ותודה על תגובתך! הפרספקטיבה הפיננסית מאוד מעניינת בהקשר הזה והיא גם מרפררת לאחת הטכניקות של ניהול זמן. הטכניקה מתייחסת למצבים שבהם יש לנו עומס עבודה או עומס משימות - במצב כזה הטענה היא שצריך להכין רשימה של כל המשימות ולהתחיל "לנקות". במקרה הזה מדובר על "לנקות" קודם כל את מה שקל לביצוע ויקח מעט זמן באופן יחסי ואת המשימות הדורשניות יותר - להשאיר לסוף. אמנם גורם היחס שאתה מתייחס אליו הוא - לקראת סיום הרבעון, אבל נדמה לי שהעיקרון נשאר דומה... אגב, אני לא בטוחה שמה שאתה מתייחס אליו יכול להקרא "גישה דחיינית" כמו שיקרא "תעדוף וקביעת לו"ז" :) תודה על האינפוט, אם יש לך תובנות נוספות - אשמח לשמוע. ענת
  •  :  מועד ביצוע המשימה החדשה צריך להישקל מול המשימות הקיימות והמשימות שכבר ידוע שיתבקשו. בתחום הכספים ישנן משימות מוגדרות שמועד הביצוע שלהן ידוע מראש, וגם לוחות הזמנים שלהן מוגדרים מראש, במיוחד אם החברה נסחרת בבורסה (בארץ או בחו"ל). החברה יודעת מראש מתי היא צריכה לדווח את התוצאות הרבעוניות שלה ומשם גוזרת לאחור את לוחות הזמנים של כל הפעילויות ששיאן הן הצגת וניתוח הנתונים בישיבות ההנהלה והדירקטוריון. רק לאחר מכן החברה יכולה לדווח לבורסה על תוצאותיה. כל הפעילויות הקשורות לסגירת הרבעון מבוצעות בעדיפות ראשונה, ושאר הפעילויות "הלא קריטיות" נדחות (אפשר לכנות את זה "גישה דחיינית"). לפי אותה לוגיקה, כאשר מוטלת משימה לקראת סוף הרבעון, איש הכספים ישאף לבצע אותה במהירות האפשרית כדי שלא תגלוש אל מועד פעילויות סגירת הרבעון.

השאר תגובה