מזל טוב – צלחתם את השלב הראשוני של סינון קורות החיים והצלחתם להרשים באמצעות הרקע המקצועי שלכם.
אתם כבר יודעים (פחות או יותר) איך להגיע מוכנים לראיון עבודה ואפילו כבר שיפצתם וליטשתם את פרופיל הלינקדין שלכם.
עדין – הטלפון לא מצלצל? אז מה חסר?
כולנו יודעים ומכירים, לפעמים היטב, את התופעה של דחיינות (Procrastination).
רבים מאיתנו סובלים ממנה, סולדים ממנה ומנסים למזער אותה.
כשאנחנו מבצעים משימות ברגע שקיבלנו אותן ו"מתקתקים עניינים" – אנחנו מרגישים טוב.
כשהעובדים שלנו והעמיתים שלנו "מתקתקים" – אנחנו מרוצים ומתרשמים.
אבל האם זוהי טקטיקה נכונה לעבודה?
התשובה – בקצרה – לפעמים.
בימים אלו, כשכל המדינה דבוקה למסכי הטלוויזיה ולעדכוני החדשות, והמצב הבטחוני הוא נושא השיחה המרכזי סביב כל שולחן, חיפוש העבודה שלכם נראה אולי הדבר האחרון שמעסיק אתכם כרגע.
הלחץ מסביב וההתעסקות "במצב" גוזלת אנרגיות ומקשה על החיפוש שלכם. כל זה מתווסף למתח הרגיל הכרוך בחיפוש עבודה.
בתור אנשים עובדים, מחפשי עבודה ושמתקיימים בעולם העסקי – כולנו מכירים את הרגע הזה שבו אדם זר מגיש לנו חתיכת קרטון מעוצבת עם לוגו מספר טלפון וכתובת דוא"ל..
ומה אנחנו עושים עם זה? לרוב – משליכים לפח האשפה הקרוב, לפעמים – שומרים בארנק עד שמנקים אותו…
במקרה הטוב – אנחנו שומרים את פרטי האדם במכשיר הסלולארי שלנו לפני שנשליך את הכרטיס.
ואז, אחרי תקופה, כשאנחנו מעוניינים ליצור איתו קשר – מה עושים?
ובכן… אני מוצאת אותו בלינקדאין, פייסבוק או שולחת לו מייל…
אז איך, בימינו, בונים רשת קשרים אפקטיבית ומה התפקיד של כרטיס ביקור?
במציאות כמו שלנו, כשסטטוס תעסוקתי עשוי להשתנות במהירות, חשוב לדעת לא רק איך מוצאים עבודה – אלא גם איך שומרים עליה.
יש לכם חשבון לינקדאין הכולל את הפרופיל המקצועי שלכם? 
הכנסתם תמונה ייצוגית והגדלתם את רשת החברים?
אתם בכיוון נכון לפרופיל לינקדאין אטרקטיבי ויעיל.
אז מה עכשיו? זה הזמן לליטושים אחרונים.
הנושא של העלאה בשכר מביא איתו סדרה של שאלות נצחיות:
האם לבקש העלאה? כמה העלאה לבקש? מתי?
רובנו הספקנו כבר לשכוח שפעם העלאה הייתה חלק סטנדרטי מוותק בעבודה – ההורים שלנו היו מקבלים העלאה באופן קבוע פעם בשנה.
עדיין יש תעשיות שבהן וותק בעבודה משחק תפקיד בשכר שלנו, בין אם בהעלאה בשכר ובין אם ב"בונוס השארות" או מודל אחר כלשהו.
עבור רבים מאיתנו – ובמיוחד בתעשיית ההיי-טק, העלאה היא משהו שאנחנו צריכים לבקש – ובמקרים רבים – להלחם עליו.
אז גם לכם זה קרה: עזבתם את מקום העבודה (פוטרתם או התפטרתם), עבר זמן, לקחתם קצת זמן חופש לנקות את הראש ולחשוב על המשך הדרך, התאוששתם והסתערתם מחדש על חיפוש העבודה.
אבל מה? גיליתם שזה לוקח זמן. אולי חשבתם שעד עכשיו כבר תמצאו משרה חדשה, אבל בינתיים אתם בבית. חיפוש עבודה ממושך עלול לפגוע בתחושת הערך שלנו, ברצף קו"ח שלנו וכך גם ביכולת שלנו למצוא עבודה חדשה במהירות.
אז מה עושים בזמן שלא עובדים?
"אני לא מבין למה לא התקבלתי… הנתונים שלי מושלמים, עניתי נכון על המבחן, בראיון הפגנתי ביטחון ומוטיבציה ואפילו הדגשתי שיש לי את המומחיות שהם מחפשים! אז למה לא?"
גם לך יצא לנהל את השיחה הזאת עם עצמך (או עם חברים)?
במסגרת עבודתי בחברת ג'ובהאנט אני מלווה היי-טקיסטים רבים בחיפוש העבודה שלהם ונתקלת תדיר בשאלה זו. מאחר ולימדו אותי ש"ככה זו לא תשובה" – נראה שיש מקום לומר כמה מילים.
תהליך חיפוש עבודה, כפי שכולנו יודעים היטב, הוא תהליך ארוך ויכול להיות מייגע.
בכל חברה, הוא כולל בדר"כ 4-5 שלבים.. והרי בחיפוש עבודה, אנחנו עוברים הרבה יותר מחברה פוטנציאלית אחת. למעשה, במקרים רבים, מדובר על עשרות של ראיונות ומבחנים לפני מציאת העבודה המיוחלת.
חוץ מהראיונות, צריך לקחת בחשבון שלבים נוספים: התנהלות לפני ראיונות, בין ראיונות ו-בסוף התהליך. במילים אחרות – בואו נדבר על שיחת מעקב אחרי ראיון!