רוב הפוסטים שלנו מתעסקים בדרכים לשפר את ההתנהלות שלכם בחיפוש עבודה.
הם מתעסקים בשאלות "מה כן לעשות?" איך לכתוב קורות חיים ומכתב מקדים? איך להתכונן לראיון עבודה? איך להתנהל בראיון? ועוד..
הפעם, החלטנו לשאול "מה לא לעשות?" ולאגד עבורכם כמה נקודות שכדאי לשים אליהן לב…
כולנו שואפים לעבוד פחות שעות ולספק תפוקה גדולה יותר.
לא פעם תמצאו במודעות דרושים את התכונה "מולטיטסקינג" – שמשמעה, כמובן, היכולת לבצע מספר משימות במקביל.
השאיפה, הן של העובד והן של המעסיק, היא להצליח לעבוד כך. לכל צד ברורים היתרונות שבדבר: זמני ביצוע המשימות מצטמצמים, המנהל מקבל תפוקה גבוהה יותר, והעובד מצליח לעמוד ביעדים ובמשימות.
אז איך מתייעלים ומצליחים לעבוד באופן אופטימלי?
עם סיום לימודי הנדסה, דני התחיל לשלוח קו"ח והוזמן לראיון עבודה לתפקיד של בודק תוכנה מתחיל בחברת IT גדולה. הוא מתעתד להיכנס לצוות המונה 8 בודקים ולעבוד מול צוותי פיתוח, תמיכה ומוצר.
אולג סיים את לימודיו במכללת ספיר לפני שנתיים ומאז משמש כמנהל שיווק אונליין של מוצרי פרזול. הוא רוצה לעבור הלאה ומתכונן להגיע לראיון בחברת סטארט-אפ בתחום האפליקציות המונה 14 איש, בה יתפקד כאיש שיווק יחיד.
במעמד הראיון – אילו מיומנויות וכישורים, לדעתכם, על דני ואולג להבליט?
הייתם חושבים שכל אחד מהם צריך להגיע עם סט שונה של מיומנויות ולהפגין כישורים שונים, שהרי אחד מתעסק בקוד – כחלק מצוות והאחר באנליזה וקריאטיב…
ובכן, תאמינו או לא – יש סט של חמש מיומנויות שתמיד יעזרו לכם להתקבל!
עפ"י סקר של חברת סינריון, 75% מהחברות משתמשות ברשתות חברתיות לשם גיוס עובדים, מה שאומר שמרבית המשרות נמצאות מחוץ לידיהן של חברות ההשמה.
אז כיצד מחפשי עבודה מגיעים למשרות האלה? באמצעות נטוורקינג.
כולנו נתקלנו בשאלה – בסיומו של כל ראיון עבודה: "יש לך שאלות?"
אם חשבתם שזו שאלה עם פוטנציאל מכשיל – אתם צודקים!
האם זה באמת המקום שלכם לשאול או שזו עוד דרך לבחון אתכם?
האם צריך לשאול שאלות או לא? אם כן – אילו שאלות לשאול? מה השאלות האלה מלמדות עליכם כמועמדים? כעובדים פונציאליים? האם בנקודה זו של הראיון יש מידע שתוכלו לקבל?
אז בואו ננסה לענות…
יציאתנו הראשונה לשוק העבודה פותחת בפנינו עולם תעסוקתי שלם. בחלוף השנים ובהתאם לתפקידים שאנו נוטלים על עצמנו, עולם זה מצטמצם – וכך מותווה נתיב הקריירה שלנו.
מאחר ומרבית שעות הערות שלנו עוברות עלינו בעבודה – קריירה תופסת חלק נכבד וחשוב בחיינו.
אז לפני שמתחילים להתפזר לכל הכיוונים ולחפש עבודה בקדחנות (בין אם זה תפקיד ראשוני או מתקדם) – עלינו לעצור ולחשוב: מה הנתיב שאני רוצה?
בשוק העבודה של היום ובפרט – בהייטק – אנשים מחפשים עבודה. תמיד.
התופעה של "קפיצה בין מקומות עבודה" נפוצה במיוחד אצל ילדי דור Y ו-Z, אבל לא ייחודית רק אליהם.
חושבים שזה שהתנסיתם בעבודה בהמון חברות ובמגוון טכנולוגיות תתן לכם יתרון בעת מועמדות לעבודה?
חושבים שהעובדה שעבדתם 15 שנים באותו מקום זה יתרון?
בשני המקרים – אתם טועים (וגם צודקים :))
מזל טוב – צלחתם את השלב הראשוני של סינון קורות החיים והצלחתם להרשים באמצעות הרקע המקצועי שלכם.
אתם כבר יודעים (פחות או יותר) איך להגיע מוכנים לראיון עבודה ואפילו כבר שיפצתם וליטשתם את פרופיל הלינקדין שלכם.
עדין – הטלפון לא מצלצל? אז מה חסר?
בימים אלו, כשכל המדינה דבוקה למסכי הטלוויזיה ולעדכוני החדשות, והמצב הבטחוני הוא נושא השיחה המרכזי סביב כל שולחן, חיפוש העבודה שלכם נראה אולי הדבר האחרון שמעסיק אתכם כרגע.
הלחץ מסביב וההתעסקות "במצב" גוזלת אנרגיות ומקשה על החיפוש שלכם. כל זה מתווסף למתח הרגיל הכרוך בחיפוש עבודה.
בתור אנשים עובדים, מחפשי עבודה ושמתקיימים בעולם העסקי – כולנו מכירים את הרגע הזה שבו אדם זר מגיש לנו חתיכת קרטון מעוצבת עם לוגו מספר טלפון וכתובת דוא"ל..
ומה אנחנו עושים עם זה? לרוב – משליכים לפח האשפה הקרוב, לפעמים – שומרים בארנק עד שמנקים אותו…
במקרה הטוב – אנחנו שומרים את פרטי האדם במכשיר הסלולארי שלנו לפני שנשליך את הכרטיס.
ואז, אחרי תקופה, כשאנחנו מעוניינים ליצור איתו קשר – מה עושים?
ובכן… אני מוצאת אותו בלינקדאין, פייסבוק או שולחת לו מייל…
אז איך, בימינו, בונים רשת קשרים אפקטיבית ומה התפקיד של כרטיס ביקור?