היום, יותר מבעבר – חיפוש עבודה לוקח זמן

מאת JobHunt

כל יום מגיעים אליי מחפשי עבודה בשלבים שונים של תהליך החיפוש. אני שומעת המון סיפורים ובעצם נחשפת לעולם ומלואו של תהליכי חיפוש עבודה. דבר אחד חוזר על עצמו אצל כולם: חיפוש עבודה לוקח זמן.

להבדיל מהמצב לפני 5 או 6 שנים, חיפוש עבודה בימינו, עשוי להיות תהליך ארוך-טווח ומלא תהפוכות. יש שימצאו עבודה בתוך חודש גם היום אבל מקרים כאלה, חוששני, נדירים מאוד.

לרוב, אנשים מתחילים את חיפוש העבודה שלהם באופן "נאיבי" מול אתרי דרושים וחברות השמה. לאחר חודשיים, שלושה ולפעמים גם חצי שנה ושנה, ולאחר מאות ויותר של קו"ח שנשלחו עם מיעוט של פניות חוזרות – הם מוותרים על התמימות, מבינים שלא כך ימצאו את המקום החדש ומתחילים לתור אחר כיווני חיפוש חדשים.

היום – חיפוש עבודה, משמעו – רשתות חברתיות. מחפשי עבודה צריכים ומפעילים את כל קשריהם, קרובים ורחוקים כאחד לטובת התהליך. בנוסף, ואולי בעיקר – יש לפתוח פרופיל בלינקדאין ולהפעיל אותו לטובת החיפוש. כפי שכבר צוין בפוסט קודם כאן, לינקדאין, היום, הוא הכלי החזק ביותר לחיפוש עבודה. באופן כללי כשמדובר בחיפוש עבודה – כל התותחים קדימה! וחשוב לזכור – התהליך ייקח זמן, לוקח זמן וזה בסדר.

הדבר החשוב ביותר בתהליך חיפוש ממושך: לא לתת לזה להשפיע מבחינה רגשית. חיפוש עבודה ממושך כרוך בשלל תהפוכות וחוויות אישיות. בתקופה שכזו מחפש-העבודה עלול להגיע למצבים של חוסר ביטחון עצמי, אבדן אמונה בעצמי, ירידה בהערכה העצמית ועוד. יותר מכך, במצב של קצב ראיונות נמוך – כל ראיון הופך להיות "הכול או כלום". במצב כזה למחפש-העבודה "אין סיכוי" מראש: הוא מגיע לחוץ, עם כל המטען מחצי השנה האחרונה, עם אבדן של אמונה בעצמו – והרי מי יאמין בו ויעסיק אותו אם הוא לא מאמין בעצמו? במקום ללמוד מהתהליך ולהתקדם בו, מחפש-העבודה נכנס לסחרור של פחדים ולחצים שרק משעתק את הסטטוס התעסוקתי שלו.

תהליך חיפוש עבודה נבון הוא כזה שמפעיל את כל הקשרים האישיים (קרובים ורחוקים) לטובת מציאת עבודה. תהליך שכולל עבודת לינקדאין משמעותית, פנייה יזומה אל חברות מעסיקות, עבודת תחקירנות והכנה לפני ראיונות. תהליך כזה מאפשר למידה והתפתחות מראיון לראיון. ככל שמחפש-העבודה מוזמן ליותר ראיונות, מעבר לעניין הסטטיסטיקה שעובדת לטובתו: הוא מגיע עם ביטחון עצמי, הערכה עצמית, לומד את התהליך, את עצמו בתהליך וכן את הצד שמראיין אותו. בדרך זו יש לו את ה"פריבילגיה" באמת להתקדם בתהליך לקראת מציאת העבודה החדשה.

בהצלחה!

5 תגובות לפוסט

  •  :  תודה על תגובתך, אם תרצי לפרט אילו אתרים וכיצד הם תורמים לחיפוש - אשמח מאוד
  •  :  אני מסכימה, חיפוש עבודה זה עניין סיזיפי. כמובן שתמיד עדיף (כמו בכל דבר בחיים) שיהיו קשרים אבל בעיקר צריך סבלנות דבר נוסף חשוב זה לדעת להשתמש כמו שצריך בכלים שעומדים לפנינו ברשת ו- facebook ו- <a href="http://www.linkedin.com/groups?home=&gid=3022449" rel="nofollow ugc">linkedIn </a>הם לא היחידות יש עוד אתרים שעושים עבודה לא רעה
  •  :  למס 2 - בני צודק - אכן גיבוב שטויות. אם מיומנותך ייחודית / נדירה ומבוקשת - תיחטף תוך זמן קצר, ובתנאים מעולים. מאידך - אם כל מה שיש לך זה נסיון - אך ללא מיומנות ייחודית (ורוב מחפשי העבודה, מתכנתים כמו אנשי סיסטם - הם כאלה) - ייקח לך הרבה זמן. כידוע, אם יש לך קשרים, פחות חשובים הכישורים - אך זה נכון בכל תחום, ובכל מקרה, אתה עדיין צריך להיות איש מקצוע טוב - שוק המחשוב הוא שוק מאוד מקצועי - כאן כמעט ואין סתם "פונקצונרים" - זה לא משרד ממשלתי... לגבי הקשקוש של "חשיבה מחוץ לקופסא" - ו"מעשים לא שגרתיים" - בחית רבאק - החיים זה לא פרק בסיינפלד - ולא כולם זה ג'ורג' קוסטנזה... והדוגמא שלך לחלוטין לא מייצגת. היה לך מזל. לי, דווקא יש דוגמא הפוכה: הופעתי פעם, סתם כך, במשרדי חברה שפניתי אליה למשרה, שהייתי בטוח שאני המועמד המושלם לגביה... (הייתי כבר באזור, נימקתי, והיות שהייתי בטוח שתתקשרו אלי, רציתי לחסוך נסיעה חוזרת - ולייעל את התהליך, וכו וכ') הם לא האמינו לחוצפה, וזרקו אותי משם לכל הרוחות... אך לא על דוגמא בודדת זאת אני מתבסס: אני מדבר מנסיונם של עשרות עמיתים בתחום - כולם השיגו את המשרות בחיפוש שגרתי - שליחת קו"ח, מעקב טלפוני וכו'. מה שכן - השוק "מתקדם" בצעדי ענק לאחור - כך שפרטיות המועמד ומידת השליטה שלו בתהליך עומדות בייחס הפוך לסיכוייו למצוא משרה: מי שלא מתעקש על פרטיותו ועל שליטה בתהליך - ירשם לכל אתר הפצת קו"ח אפשרי (מי שנפיץ, למשל, דרך ג'ובנט - מסכים לכך שישלחו את ה CV שלו לכל העולם ואשתו, בלי להתייעץ אתך, ומבלי שתדע לאן זה יגיע) - כך תגביר, ללא ספק, את כמות הפניות - אך מאידך, תאבד לחלוטין את השליטה. לשיקולך אף אחד לא מחפש את זה באמת בשוק התוכנה - לא אצל מפתחים ולא ב IT - עזבו את הססמאות הנבובות שמפריחות הבנות ממשאבי-אנוש. המעסיקים והבוסים תמיד יחפשו "אומרי הן, מלככי פנכה ואנשים ממוצעים ככל הניתן, כי מי שחריג ומתבלט - גם אם לטובה ובחדשנות - פשוט מנענע את הספינה, עושה גלים, עשוי לשמש מושא לקנאה של שאר העובדים - ובטח של הבוסים, שגם ירגישו מאויימים על ידו. אף בוס בעולם לא אוהב להרגיש שהעובד שלו יותר חכם ממנו, ולכן, מראש, ךא ישכור אחד כזה. הגישה בארץ היא של שלטון הראש הקטן והבינוניות - גישת ה "שב ואל תעשה", תבוא בזמן, תלך... הרבה אחרי... ותעשה מה אומרים לך. זה כך מהצבא, דרך בוסים שהיו קציני צבא... ותופסים עמדות מפתח במשק - ובענף המחשוב... הם לרוב צרי מוחין, עייפים מהחיים, לא רואים אף אחד ממטר, ומתייחסים לעובד כמו אל עבד - מצפים שתאמר "כן המפקד" ולא תתווכח, ולגבי בוסים שהם בעלים - כל מה שמעניין אותם - הוא שהעסק ידפוק, איכשהו, באופן שימקסם את רווחיהם - וכל השאר לא מעניין אותם - לכן ישאפו תמיד להעסיק עובדים בשכר הנמוך ביותר האפשרי - כך יישאר להם יותר לעצמם ולהנהלה הבכירה, והחשיבה היא תמיד, אבל תמיד, לטווח קצר (למה לתכנן לטווח ארוך, למה להשקיע - כשכל שניה יכול להיות איזה משבר - או שהאקזיט כבר ממתין מעבר לפינה?) ברור שרוב הביקוש הוא למתחים, אח"כ רנשי בדיקות, אח"כ תמיכה (אך שם התגמול יחסית נמוך) ואנשי סיסטם - שהם בתחתית הסולם של הביקושים - פשוט כי רוב הביקוש במשק הוא מחברות היי-טק - ושם - על כל 50 איש - יש איש סיסטם בודד, לרוב בחצי משרה... מקובל שאיש IT יחיד יכול לשרת בין 80 ל 300 משתמשים (משרה מלאה); נכון, יש ביקוש לאנשי סיסטם בכל ארגון של כמה עשרות עובדים ומעלה, אך לרוב - בחברות קטנות - ההעסקה תהיה דרך חברת שרותים כלשהי, או שכלל לא יעסיקו איש מחשוב, ויסתמכו על "חבילת שרות" כלשהי, ללא נוכחות קבע. כך שעדיין, למרות שהנ"ל מקזז, במעט, את הפער לטובת המפתחים - עדיין הם בראש סולם הביקוש, וכך זה ישאר. מפתח שמוכן להתגמש מבחינת שכר - ימצא עבודה די מהר. כל זאת, בהסתייגות ברורה אחת: אם מחפש העבודה הוא עד גיל 30-35. מעבר לגיל זה - מעסיקים חוששים מאוד להתעסק עם ה"קשיש". אם עברת את גיל 40 - צפה לשבת שנה עד שנה וחצי בבית, ואני מכיר גם יותר. אם אתה בשנות ה 50 שלך - לא נדירים המקים של שנים רבות של חיפושים... וכבר נכתב על כך הרבה.
  •  :  נכון, אחד הדרכים הכי טובים לחפש עבודה זה באמצעות קשרים, וגם לא להתעצל ולעשות פניות יזומות, להתקשר לחברות ולברר אם מגייסים עובדים, מניסיון אחד הדרכים שעזרו לי להתקבל לעבודה זה לעשות דברים קיצוניים, לחשוב שונה משאר העדר. במקום לעשות כמו כולם, לשלוח לאותם חברות כוח אדם ואתרי חיפוש, גם אחרי שמוצאים משרות רלוונטיות ליצור קשר עם החברה ואפילו לגשת אליהם ולהציג את עצמכם! יש סיכוי רב שיחטפו אותכם לעבודה, עצם הנחישות ורצינות שלכם!
  •  :  שטיות במיץ, הכל קשור לביקוש בהתמחות של המחפש

השאר תגובה