מה בין אפליה לראיון עבודה
מרגישים שהפסדתם עבודה ולא בצדק? בטוחים שהייתם מצויינים בראיון עבודה ובכל זאת לא התקבלתם?
מרגישים שהפסדתם עבודה ולא בצדק? בטוחים שהייתם מצויינים בראיון עבודה ובכל זאת לא התקבלתם?
יצירתיות הפכה למושג מפתח בשיח האנושי בכל שנוגע להשכלה, עבודה וחיפוש עבודה.
בעולם העבודה, נמצא את הביטוי לכך בשאלות שנוגעות ליתרונות היצירתיות של עובדים ומועמדים: עבור אילו תפקידים כדאי לגייס מועמדים יצירתיים במיוחד? איך אפשר לתעל יצירתיות של עובדים לתוצאות? איך ניתן לזהות ולפתח יצירתיות בעובדים? ועוד שאלות רבות.
סוגיית היצירתיות מקיפה את כל חלקי החיים – החל מאמנות, דרך עבודה ועד למערכות יחסים. חלק משמעותי במיוחד הוא הלימודים.
נשאלת השאלה – איך בתי הספר שלנו, הגנים, התיכונים, האוניברסיטאות (ואפילו מקומות העבודה) משפיעים על היצירתיות שלנו?
תשובה אפשרית אחת היא: בתי ספר וחברות הורגים את היצירתיות שלנו.
לא רק שחיפוש עבודה הוא משימה לא קלה – הוא גם משימה יקרה.
מחשבה מתסכלת, נכון?
אתם מחפשים עבודה שתכניס לכם כסף – ובעצם, בזמן החיפושים, מאבדים כסף.
אנחנו מבלים את מרבית זמננו בעבודה: 9 שעות עבודה, 8 שעות שינה ושעתיים נסיעות – מה שמותיר לנו 7 שעות במקרה הטוב לחברים ומשפחה.
חישוב פשוט שרק מחזק את מה שאנחנו כבר יודעים מזמן: את רוב הזמן שלנו אנחנו מבלים בעבודה.
כאן נשאלת השאלה – מה אנחנו עושים עם הזמן הזה?
כולנו משקיעים זמן רב ומשאבים ב"נטוורקינג" – החל ממחשבה ותכנון, דרך פעילות ברשתות החברתיות ועד מינגלינג, כנסים ועוד.
כאן נשאלת השאלה – האם זה אפקטיבי?
התשובה הקצרה: כן ולא.
במקום לייצר רשת קשרים – הכירו אנשים ויצרו חברויות.
כמה שהארץ שלנו קטנה – ככה היא גדולה.
יש חלוקה (די גסה) בין צפוניים, דרומיים ותל אביביים (כן, לפעמים זה נראה כאזור נפרד בפני עצמו).
מחפשי עבודה רבים נתקלים בקושי למצוא עבודה בקצוות הארץ (כשהכוונה היא לא לאילת-צפת) וזאת כי מרבית חברות ההייטק הן באזור גוש דן.
זה לא שאין חברות באזורים שמצפון לקיסריה ודרומית לרחובות – אך ההיצע קטן יותר והביקוש גדול.
רוב הפוסטים שלנו מתעסקים בדרכים לשפר את ההתנהלות שלכם בחיפוש עבודה.
הם מתעסקים בשאלות "מה כן לעשות?" איך לכתוב קורות חיים ומכתב מקדים? איך להתכונן לראיון עבודה? איך להתנהל בראיון? ועוד..
הפעם, החלטנו לשאול "מה לא לעשות?" ולאגד עבורכם כמה נקודות שכדאי לשים אליהן לב…
כולנו שואפים לעבוד פחות שעות ולספק תפוקה גדולה יותר.
לא פעם תמצאו במודעות דרושים את התכונה "מולטיטסקינג" – שמשמעה, כמובן, היכולת לבצע מספר משימות במקביל.
השאיפה, הן של העובד והן של המעסיק, היא להצליח לעבוד כך. לכל צד ברורים היתרונות שבדבר: זמני ביצוע המשימות מצטמצמים, המנהל מקבל תפוקה גבוהה יותר, והעובד מצליח לעמוד ביעדים ובמשימות.
אז איך מתייעלים ומצליחים לעבוד באופן אופטימלי?
כולנו מחכים למשכורת המיוחלת בתחילת כל חודש.
יחד איתה, מגיע התלוש. מה אתם עושים איתו?
חלקנו מקפלים וזורקים לתיק, חלקנו מתייקים ובמקרה הטוב – אנו רואים את השורה הסופית ומגניבים מבט לעבר צבירת ימי החופש שלנו.
בשורה התחתונה – לרובנו אין מושג מה קורה בתלוש, מהם הסעיפים הקיימים בו ומה מורידים לנו.
כך תבינו!
עם סיום לימודי הנדסה, דני התחיל לשלוח קו"ח והוזמן לראיון עבודה לתפקיד של בודק תוכנה מתחיל בחברת IT גדולה. הוא מתעתד להיכנס לצוות המונה 8 בודקים ולעבוד מול צוותי פיתוח, תמיכה ומוצר.
אולג סיים את לימודיו במכללת ספיר לפני שנתיים ומאז משמש כמנהל שיווק אונליין של מוצרי פרזול. הוא רוצה לעבור הלאה ומתכונן להגיע לראיון בחברת סטארט-אפ בתחום האפליקציות המונה 14 איש, בה יתפקד כאיש שיווק יחיד.
במעמד הראיון – אילו מיומנויות וכישורים, לדעתכם, על דני ואולג להבליט?
הייתם חושבים שכל אחד מהם צריך להגיע עם סט שונה של מיומנויות ולהפגין כישורים שונים, שהרי אחד מתעסק בקוד – כחלק מצוות והאחר באנליזה וקריאטיב…
ובכן, תאמינו או לא – יש סט של חמש מיומנויות שתמיד יעזרו לכם להתקבל!