יצירתיות הפכה למושג מפתח בשיח האנושי בכל שנוגע להשכלה, עבודה וחיפוש עבודה.
בעולם העבודה, נמצא את הביטוי לכך בשאלות שנוגעות ליתרונות היצירתיות של עובדים ומועמדים: עבור אילו תפקידים כדאי לגייס מועמדים יצירתיים במיוחד? איך אפשר לתעל יצירתיות של עובדים לתוצאות? איך ניתן לזהות ולפתח יצירתיות בעובדים? ועוד שאלות רבות.
סוגיית היצירתיות מקיפה את כל חלקי החיים – החל מאמנות, דרך עבודה ועד למערכות יחסים. חלק משמעותי במיוחד הוא הלימודים.
נשאלת השאלה – איך בתי הספר שלנו, הגנים, התיכונים, האוניברסיטאות (ואפילו מקומות העבודה) משפיעים על היצירתיות שלנו?
תשובה אפשרית אחת היא: בתי ספר וחברות הורגים את היצירתיות שלנו.
בדרך כלל אנחנו כותבים כאן על מה אתם כעובדים או כמחפשי עבודה יכולים לעשות על מנת למקסם את היכולות שלכם, להשתפר או למנף את חיפוש העבודה שלכם. הפעם אנחנו רוצים דווקא לדבר על הצד השני של המטבע – שנראה כי לאחרונה הוא זוכה לפחות ופחות התייחסות.
כמה שהארץ שלנו קטנה – ככה היא גדולה.
יש חלוקה (די גסה) בין צפוניים, דרומיים ותל אביביים (כן, לפעמים זה נראה כאזור נפרד בפני עצמו).
מחפשי עבודה רבים נתקלים בקושי למצוא עבודה בקצוות הארץ (כשהכוונה היא לא לאילת-צפת) וזאת כי מרבית חברות ההייטק הן באזור גוש דן.
זה לא שאין חברות באזורים שמצפון לקיסריה ודרומית לרחובות – אך ההיצע קטן יותר והביקוש גדול.
רוב הפוסטים שלנו מתעסקים בדרכים לשפר את ההתנהלות שלכם בחיפוש עבודה.
הם מתעסקים בשאלות "מה כן לעשות?" איך לכתוב קורות חיים ומכתב מקדים? איך להתכונן לראיון עבודה? איך להתנהל בראיון? ועוד..
הפעם, החלטנו לשאול "מה לא לעשות?" ולאגד עבורכם כמה נקודות שכדאי לשים אליהן לב…
כולנו מחכים למשכורת המיוחלת בתחילת כל חודש.
יחד איתה, מגיע התלוש. מה אתם עושים איתו?
חלקנו מקפלים וזורקים לתיק, חלקנו מתייקים ובמקרה הטוב – אנו רואים את השורה הסופית ומגניבים מבט לעבר צבירת ימי החופש שלנו.
בשורה התחתונה – לרובנו אין מושג מה קורה בתלוש, מהם הסעיפים הקיימים בו ומה מורידים לנו.
כך תבינו!
עם סיום לימודי הנדסה, דני התחיל לשלוח קו"ח והוזמן לראיון עבודה לתפקיד של בודק תוכנה מתחיל בחברת IT גדולה. הוא מתעתד להיכנס לצוות המונה 8 בודקים ולעבוד מול צוותי פיתוח, תמיכה ומוצר.
אולג סיים את לימודיו במכללת ספיר לפני שנתיים ומאז משמש כמנהל שיווק אונליין של מוצרי פרזול. הוא רוצה לעבור הלאה ומתכונן להגיע לראיון בחברת סטארט-אפ בתחום האפליקציות המונה 14 איש, בה יתפקד כאיש שיווק יחיד.
במעמד הראיון – אילו מיומנויות וכישורים, לדעתכם, על דני ואולג להבליט?
הייתם חושבים שכל אחד מהם צריך להגיע עם סט שונה של מיומנויות ולהפגין כישורים שונים, שהרי אחד מתעסק בקוד – כחלק מצוות והאחר באנליזה וקריאטיב…
ובכן, תאמינו או לא – יש סט של חמש מיומנויות שתמיד יעזרו לכם להתקבל!
עפ"י סקר של חברת סינריון, 75% מהחברות משתמשות ברשתות חברתיות לשם גיוס עובדים, מה שאומר שמרבית המשרות נמצאות מחוץ לידיהן של חברות ההשמה.
אז כיצד מחפשי עבודה מגיעים למשרות האלה? באמצעות נטוורקינג.
כולנו נתקלנו בשאלה – בסיומו של כל ראיון עבודה: "יש לך שאלות?"
אם חשבתם שזו שאלה עם פוטנציאל מכשיל – אתם צודקים!
האם זה באמת המקום שלכם לשאול או שזו עוד דרך לבחון אתכם?
האם צריך לשאול שאלות או לא? אם כן – אילו שאלות לשאול? מה השאלות האלה מלמדות עליכם כמועמדים? כעובדים פונציאליים? האם בנקודה זו של הראיון יש מידע שתוכלו לקבל?
אז בואו ננסה לענות…
רבים תופסים מכתב מקדים כרעיון מיושן ומיותר. בצורתו הקלאסית – הוא באמת כבר כמעט נמוג מעולם חיפוש העבודה בישראל.
עם זאת, קיימות וריאציות שלו שחשוב להכיר, להתייחס אליהן ולהפוך לאפקטיביות.
מכלול התכונות שהופכות מכתב (או קו"ח) לאפקטיבי משתנה עם הזמנים ולכן חשוב להשאר עם האצבע על הדופק ולכוון לדבר אחד: תוצאות!
אז איך כותבים מכתב מקדים שיגרום לטלפון לצלצל?
הנושא של העלאה בשכר מביא איתו סדרה של שאלות נצחיות:
האם לבקש העלאה? כמה העלאה לבקש? מתי?
רובנו הספקנו כבר לשכוח שפעם העלאה הייתה חלק סטנדרטי מוותק בעבודה – ההורים שלנו היו מקבלים העלאה באופן קבוע פעם בשנה.
עדיין יש תעשיות שבהן וותק בעבודה משחק תפקיד בשכר שלנו, בין אם בהעלאה בשכר ובין אם ב"בונוס השארות" או מודל אחר כלשהו.
עבור רבים מאיתנו – ובמיוחד בתעשיית ההיי-טק, העלאה היא משהו שאנחנו צריכים לבקש – ובמקרים רבים – להלחם עליו.
