במטרה לחשוף את תמונת-המצב האמיתית על חיפוש עבודה בהייטק, ניסחנו שאלון קצר, המורכב מ-8 שאלות בלבד.
הכנסו עכשיו והשפיעו:
אנחנו שואלים ישירות אתכם – מה הכי קשה בחיפוש שלכם!
ומה התשובה?
כל כך התרגשנו לקבל ולקרוא את ההמלצה של זאב, שהיינו חייבות לשתף:
"זוהי פעם שניה ב-5 השנים האחרונות שאני מחפש עבודה (חסר מזל שכמותי) וזוהי פעם שניה שאני מוצא.
בפעם השניה זה הלך די מהר אפילו.
אומרים שקשר למצוא בישראל עבודה אחרי גיל 40. זה נכון במיוחד בהייטק.
ואני בן 60! ואני בהייטק, מהנדס תוכנה.
וחלק גדול במיוחד במציאת העבודה שמור לג'ובהאנט.
כולנו משקיעים זמן רב ומשאבים ב"נטוורקינג" – החל ממחשבה ותכנון, דרך פעילות ברשתות החברתיות ועד מינגלינג, כנסים ועוד.
כאן נשאלת השאלה – האם זה אפקטיבי?
התשובה הקצרה: כן ולא.
במקום לייצר רשת קשרים – הכירו אנשים ויצרו חברויות.
בדרך כלל אנחנו כותבים כאן על מה אתם כעובדים או כמחפשי עבודה יכולים לעשות על מנת למקסם את היכולות שלכם, להשתפר או למנף את חיפוש העבודה שלכם. הפעם אנחנו רוצים דווקא לדבר על הצד השני של המטבע – שנראה כי לאחרונה הוא זוכה לפחות ופחות התייחסות.
רוב הפוסטים שלנו מתעסקים בדרכים לשפר את ההתנהלות שלכם בחיפוש עבודה.
הם מתעסקים בשאלות "מה כן לעשות?" איך לכתוב קורות חיים ומכתב מקדים? איך להתכונן לראיון עבודה? איך להתנהל בראיון? ועוד..
הפעם, החלטנו לשאול "מה לא לעשות?" ולאגד עבורכם כמה נקודות שכדאי לשים אליהן לב…
עם סיום לימודי הנדסה, דני התחיל לשלוח קו"ח והוזמן לראיון עבודה לתפקיד של בודק תוכנה מתחיל בחברת IT גדולה. הוא מתעתד להיכנס לצוות המונה 8 בודקים ולעבוד מול צוותי פיתוח, תמיכה ומוצר.
אולג סיים את לימודיו במכללת ספיר לפני שנתיים ומאז משמש כמנהל שיווק אונליין של מוצרי פרזול. הוא רוצה לעבור הלאה ומתכונן להגיע לראיון בחברת סטארט-אפ בתחום האפליקציות המונה 14 איש, בה יתפקד כאיש שיווק יחיד.
במעמד הראיון – אילו מיומנויות וכישורים, לדעתכם, על דני ואולג להבליט?
הייתם חושבים שכל אחד מהם צריך להגיע עם סט שונה של מיומנויות ולהפגין כישורים שונים, שהרי אחד מתעסק בקוד – כחלק מצוות והאחר באנליזה וקריאטיב…
ובכן, תאמינו או לא – יש סט של חמש מיומנויות שתמיד יעזרו לכם להתקבל!
עפ"י סקר של חברת סינריון, 75% מהחברות משתמשות ברשתות חברתיות לשם גיוס עובדים, מה שאומר שמרבית המשרות נמצאות מחוץ לידיהן של חברות ההשמה.
אז כיצד מחפשי עבודה מגיעים למשרות האלה? באמצעות נטוורקינג.
יציאתנו הראשונה לשוק העבודה פותחת בפנינו עולם תעסוקתי שלם. בחלוף השנים ובהתאם לתפקידים שאנו נוטלים על עצמנו, עולם זה מצטמצם – וכך מותווה נתיב הקריירה שלנו.
מאחר ומרבית שעות הערות שלנו עוברות עלינו בעבודה – קריירה תופסת חלק נכבד וחשוב בחיינו.
אז לפני שמתחילים להתפזר לכל הכיוונים ולחפש עבודה בקדחנות (בין אם זה תפקיד ראשוני או מתקדם) – עלינו לעצור ולחשוב: מה הנתיב שאני רוצה?
מזל טוב – צלחתם את השלב הראשוני של סינון קורות החיים והצלחתם להרשים באמצעות הרקע המקצועי שלכם.
אתם כבר יודעים (פחות או יותר) איך להגיע מוכנים לראיון עבודה ואפילו כבר שיפצתם וליטשתם את פרופיל הלינקדין שלכם.
עדין – הטלפון לא מצלצל? אז מה חסר?
כולנו יודעים ומכירים, לפעמים היטב, את התופעה של דחיינות (Procrastination).
רבים מאיתנו סובלים ממנה, סולדים ממנה ומנסים למזער אותה.
כשאנחנו מבצעים משימות ברגע שקיבלנו אותן ו"מתקתקים עניינים" – אנחנו מרגישים טוב.
כשהעובדים שלנו והעמיתים שלנו "מתקתקים" – אנחנו מרוצים ומתרשמים.
אבל האם זוהי טקטיקה נכונה לעבודה?
התשובה – בקצרה – לפעמים.