הגעת לראיון עבודה? הרגשת שאת/ה נשאל/ת שאלה שלא קשורה לאופי התפקיד, ליכולת שלך לבצע את התפקיד ואינך יודע/ת בוודאות? הפוסט מציג את הבעיה ודרכים יצירתיות להתמודדות עימה.
לעיתים קרובות אני שומעת מלקוחותיי, מחפשי עבודה, כי הם מגיעים לראיונות ונשאלים שאלות שיש בהן טעם לפגם.
לאילו שאינם מכירים, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה שנחקק בשנת 1988 אומר שאין להפלות עובד, או מחפש עבודה עקב מינו, מצב משפחתי, גילו ועוד. סעיף 2 (א) לחוק זה אוסר, בין היתר, על אפליה מחמת מין, נטייה מינית, מעמד אישי, גיל, הריון, טיפולי פוריות, הורות, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, השקפה, מפלגה או שירות מילואים. איסור אפליה זה חל גם על שלב הקבלה לעבודה. כתבה מעניינת שממצה את מה שאסור לשאול אתכם בראיון תמצאו ב'כלכלסיט'.
אני בטוחה שלאחר שקראתם את עיקרי החוק, צצו בראשכם דוגמאות לשאלות שיכולות להישאל בראיון ונוגדות את מה שהחוק מנסה להעביר. נראה שמקומות העבודה, יותר ויותר בשנים האחרונות, נראה שמראיינים אינם מכירים את החוק או מתעלמים ממנו. המרואיין, מצידו, נשאל שאלות, שגם אם יש לו ספק בכשירותן, הוא עונה עליהן בדרך כלל.
מוצבת כאן דילמה בפני מחפשי העבודה, האם לענות בכנות על שאלות המראיין או האם, רחמנא ליצלן, לא לענות על שאלה שיש בה ספק האם היא שאלה 'כשרה'. מתי מחליטים לא לענות? לפי תחושה אישית? לאחר שיודעים את נבכי החוק? או שעונים בכל מקרה? כל דרך שנבחר לנהוג בה תהיינה לה השלכות שונות על המשך התהליך בחברה.
כולנו נחפש לפחות פעם אחת בחיים עבודה ולכן מטרת הפוסט היא להעלות את המודעות של מחפשי העבודה. כאשר אנחנו מתנהלים מול אנשים, מראיינים לצורך העניין, ה'אפור' שולט יותר מאשר ה'שחור-לבן'. לכן, לא תמצאו כאן תשובות או פתרונות קסם איך להתמודד בראיונות עבודה לנוכח פוטנציאל האפליה, אך כן ישנם כלים להתמודדות.
השתדלו לקחת את התהליך בפרופורציה הראויה לה. לשם כך, ממליצה לראות הרצאה קצרה על אלתור כדרך חיים, שישנה לכם, בתקווה, כמה תפיסות לא מועילות: Dave Morris: The Way of Improvisation
מאחלת לכם תהליך חיפוש עבודה קליל ונעים, זכרו שגם הצד השני חיפש עבודה לא פעם בחייו.
אהבתם? הפוסט תרם לכם ידע? אשמח אם תשתפו עם אנשים נוספים ותתנו בלייק 🙂
moran@jobhunt.co.il