מרגישים שהפסדתם עבודה ולא בצדק? בטוחים שהייתם מצויינים בראיון עבודה ובכל זאת לא התקבלתם?
דעו מה אסור ומה מותר ועמדו על זכויותיכם.
זהו סיפורה של ח', אשר חיפשה עבודה בהיותה בחודש השלישי להריון:
ח' היא בודקת תוכנה עם ניסיון של שנתיים בתחום וחיפוש העבודה שלה – צלחה בהצלחה את הראיונות המקצועיים.
הסיפור הסתבך כשבמעמד הראיון האישי (מול משאבי אנוש או
ראש הצוות המגייס) ומתוך שקיפות מלאה – שיתפה אותם בנוגע להיריונה.
מתוך 5 ראיונות בהם היתה – בשלב זה הופסק תהליך הגיוס.
האם הסיבה היא אי התאמה לתפקיד, רמה מקצועית נמוכה או אולי עצם היותה בהיריון (כפי שחשדה)?
בעבר ח' היתה פשוט "מקפלת את הזנב בין הרגליים" וממשיכה לחפש, אולם – בימינו, מערכת החוקים מסדירה בחוק יחסי עובד – מעביד – ובכללם מחפשי עבודה.
כאמור, ח' חשדה שהתשובה השלילית שקיבלה מאחד המקומות בהם התראינה קשורה למצבה הגופני – והחליטה להילחם על זכויותיה.
מאז ומתמיד ישראל הייתה מדינה רבגונית – מעין קיבוץ גלויות. במקרה כזה היינו מצפים שהשוני הרב יעורר בנו קבלה הדדית וסובלנות. אני שואלת – האם כך הדבר?
כולנו שונים וכולנו שווים, מאוגדים תחת אזרחות ישראלית, חותרים למטרה משותפת ובסה"כ חיים בשלום זה עם זה.
עם זאת, בואו נודה באמת – כמה שזה לא "פוליטיקלי קורקט", כולנו קצת גזענים אחד כלפי השני – אשכנזים ומזרחים, ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים והדוגמאות רק ממשיכות.
הדעות הללו מתבטאות בשלל אספקטי החיים שלנו, אך כשגזענות מגיעה למקום העבודה היא הופכת, בין רגע, לאפליה – ועל פי החוק, אפליה זו אסורה (איזה "מזל" שיש חוק המסדיר יחסים בין אנשים)!
מה הוא "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה" תשמ"ח 1988?
"לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, הצפוי להם, בכל אחד מאלה:
(1) קבלה לעבודה; (2) תנאי עבודה; (3) קידום בעבודה; (4) הכשרה או השתלמות מקצועית; (5) פיטורים או פיצויי פיטורים"
מה זה אומר בעצם? ששני מועמדים בעלי רקע, פרופיל וביצועים דומים – אסור להעדיף האחד על השני רק מעצם היותו גבר/אישה/אחר, יהודי/ערבי/אחר, סטרייט/גיי/אחר, רווקה/נשואה/אחר וכיוצא בזה.
על המעסיק להתייחס לכולם באופן חסר פניות והקבלה לעבודה אמורה להיות על רקע אובייקטיבי נטו.
עובדה מעניינת נוספת היא שהחוק קובע כי זו היא חובתו של המעביד להוכיח שלא קיים קשר בין המידע שנחשף בראיון העבודה לבין העובדה כי עובד התקבל או לא למשרה המדוברת – מה שכלל אינו פשוט להוכחה.
אז דעו את זכויותיכם ועמדו עליהן.
מה בסוף ארע בתביעתה של לח'? היא פוצתה בסך של 210,000 ש"ח!
אז עד שתהיה כאן קבלה הדדית אמיתי ומלאה, דעו את זכויותיכם ומתי אתם יכולים להשתמש בהן.
*הכתוב לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ולא נכתב ע"י עו"ד.