בתור אנשים עובדים, מחפשי עבודה ושמתקיימים בעולם העסקי – כולנו מכירים את הרגע הזה שבו אדם זר מגיש לנו חתיכת קרטון מעוצבת עם לוגו מספר טלפון וכתובת דוא"ל..
ומה אנחנו עושים עם זה? לרוב – משליכים לפח האשפה הקרוב, לפעמים – שומרים בארנק עד שמנקים אותו…
במקרה הטוב – אנחנו שומרים את פרטי האדם במכשיר הסלולארי שלנו לפני שנשליך את הכרטיס.
ואז, אחרי תקופה, כשאנחנו מעוניינים ליצור איתו קשר – מה עושים?
ובכן… אני מוצאת אותו בלינקדאין, פייסבוק או שולחת לו מייל…
אז איך, בימינו, בונים רשת קשרים אפקטיבית ומה התפקיד של כרטיס ביקור?
יצא לך לשים לב כמה נשים מועסקות בחברה שלך?
וכמה גברים?
מעניין לא פחות – עם מי יותר נוח לך לעבוד?
במקצועות מדעיים, טכניים וטכנולוגיים יש דומיננטיות גברית מובהקת.
למה? האם גברים טובים יותר מנשים בתחומים האלה?
מצאתם עבודה, התחלתם בתפקיד החדש, עבר שבוע, עברו שבועיים ו.. מה לעשות אם אתם לא מרגישים הכי מתאימים?
תקופת ההסתגלות בעבודה החדשה היא לא פשוטה. גם אם אתם מיומנים ובעלי ניסיון רב, לכל מקום ישנם הנהלים שלו, דרכי העבודה הייחודיות וכמובן – האנשים והאווירה המיוחדים לו, לטוב ולרע.
חברות רבות מתגאות בסביבת העבודה הייחודית שלהן, בתרבות הארגונית שלהן ובערכיה – כך שישתדלו לגייס עובדים שישתלבו ויתאימו לאלו.
ומה אם אין התאמה?
רוב ראיונות העבודה דומים אחד לשני: אותו מבנה, אותן שאלות, אותן תשובות שהכנו מראש.
חושבים שהשאלות בראיון הן המבחן היחיד? חשבו שוב!
זה הזמן לשים לב למבחן שמתקיים מתחת לפני השטח. החל מתשומת לב לתנועות גוף, דרך כוס הקפה שאתם שותים ועד לסיטואציות העולות במהלך הפגישה.
תארו לעצמכם סיטואציה בה המראיין חוטף התקף לב באמצע הראיון או פורצת שריפה במהלך הראיון – מה תהיה תגובתכם?
רבים תופסים מכתב מקדים כרעיון מיושן ומיותר. בצורתו הקלאסית – הוא באמת כבר כמעט נמוג מעולם חיפוש העבודה בישראל.
עם זאת, קיימות וריאציות שלו שחשוב להכיר, להתייחס אליהן ולהפוך לאפקטיביות.
מכלול התכונות שהופכות מכתב (או קו"ח) לאפקטיבי משתנה עם הזמנים ולכן חשוב להשאר עם האצבע על הדופק ולכוון לדבר אחד: תוצאות!
אז איך כותבים מכתב מקדים שיגרום לטלפון לצלצל?
במציאות כמו שלנו, כשסטטוס תעסוקתי עשוי להשתנות במהירות, חשוב לדעת לא רק איך מוצאים עבודה – אלא גם איך שומרים עליה.
יש לכם חשבון לינקדאין הכולל את הפרופיל המקצועי שלכם? 
הכנסתם תמונה ייצוגית והגדלתם את רשת החברים?
אתם בכיוון נכון לפרופיל לינקדאין אטרקטיבי ויעיל.
אז מה עכשיו? זה הזמן לליטושים אחרונים.
הנושא של העלאה בשכר מביא איתו סדרה של שאלות נצחיות:
האם לבקש העלאה? כמה העלאה לבקש? מתי?
רובנו הספקנו כבר לשכוח שפעם העלאה הייתה חלק סטנדרטי מוותק בעבודה – ההורים שלנו היו מקבלים העלאה באופן קבוע פעם בשנה.
עדיין יש תעשיות שבהן וותק בעבודה משחק תפקיד בשכר שלנו, בין אם בהעלאה בשכר ובין אם ב"בונוס השארות" או מודל אחר כלשהו.
עבור רבים מאיתנו – ובמיוחד בתעשיית ההיי-טק, העלאה היא משהו שאנחנו צריכים לבקש – ובמקרים רבים – להלחם עליו.
אז גם לכם זה קרה: עזבתם את מקום העבודה (פוטרתם או התפטרתם), עבר זמן, לקחתם קצת זמן חופש לנקות את הראש ולחשוב על המשך הדרך, התאוששתם והסתערתם מחדש על חיפוש העבודה.
אבל מה? גיליתם שזה לוקח זמן. אולי חשבתם שעד עכשיו כבר תמצאו משרה חדשה, אבל בינתיים אתם בבית. חיפוש עבודה ממושך עלול לפגוע בתחושת הערך שלנו, ברצף קו"ח שלנו וכך גם ביכולת שלנו למצוא עבודה חדשה במהירות.
אז מה עושים בזמן שלא עובדים?
"אני לא מבין למה לא התקבלתי… הנתונים שלי מושלמים, עניתי נכון על המבחן, בראיון הפגנתי ביטחון ומוטיבציה ואפילו הדגשתי שיש לי את המומחיות שהם מחפשים! אז למה לא?"
גם לך יצא לנהל את השיחה הזאת עם עצמך (או עם חברים)?
במסגרת עבודתי בחברת ג'ובהאנט אני מלווה היי-טקיסטים רבים בחיפוש העבודה שלהם ונתקלת תדיר בשאלה זו. מאחר ולימדו אותי ש"ככה זו לא תשובה" – נראה שיש מקום לומר כמה מילים.
