כתיבת קורות חיים – אחת ולתמיד

מאת JobHunt

כולנו מכירים את הפוסט הרגיל שמלמד אותנו איך לכתוב קורות חיים. פוסט יעיל ולכן גם נפוץ. גם אני יכולה לספר לכם על חשיבות קורות החיים ככרטיס ביקור, על משמעות ההצמדות לכרונולוגיה ועל הצורך לכוון את קורות החיים למשרה המבוקשת. אולי עוד אעשה את זה, אבל הפעם חשבתי על משהו מעט שונה: עבודה נכונה עם Word בכתיבת קו"ח.


Word הוא הכלי שבאמצעותו נציג את עצמנו למעסיקים פוטנציאליים. לשם כך, כדאי שנכיר אותו ושנדע לעבוד איתו. ידיעות אלה יועילו לנו בכתיבת מסמך קו"ח, יקלו על תהליך חיפוש העבודה, ינעימו את זמנם של המגייסים ושל אלה העובדים על המסמך עצמו.

טבלאות וכלים אוטומטיים – רעיון רע

קיימים כלים אוטומטיים רבים שעוזרים בכתיבת קו"ח כשהתוצאה הסופית היא טבלה. נכון, קל בהרבה למפות את קורות החיים כשכל שיש לעשות הוא להזין מידע בתא הנכון. נכון, בשימוש בטבלה יש גם איכויות אסתטיות. עם זאת, אני אומרת – די!

כתיבת קו"ח בטבלה מקשה על עבודת העריכה. כשנרצה לשנות, נגלה לפתע מיני צרות: גרירה לריבוי עמודים, סטייה של הטקסט פנימה, עומס מלל במרכז העמוד, שורות באורך ארבע מילים ועוד.

הפעם אולי הקלנו על עצמנו, אבל בהמשך התהליך ובמיוחד בטווח הרחוק – נצטרך לעשות הכל מחדש.

רווחים – הסיוט הגדול

המטרה של רווח, המקש Space Bar, הוא ליצור הפרדה בין מילה למילה – לא למקם את תחילת המשפט במקום הרצוי. לעניין זה רצוי להשתמש במקש Tab, שמאפשר כניסה פנימה במסמך הוורד. איכותו המיוחדת של ה-Tab (טאב): (1) כשנקיש Enter, המשפט הבא יתחיל במקום בו התחיל המשפט האחרון. (2) כשנרצה שמשפט כלשהו יתחיל באותו מקום על המסמך, נוכל להקיש על ה-Tab ולהגיע למקום הרצוי. (3) כשנרצה להוסיף מילה למשפט, העימוד יסתדר אוטומטית. (4) עבודה בצמוד עם הסרגל מאפשרת שליטה במיקום הכניסה המדוייק ועבודה נוחה בהמשך.

פונט – חמוד זה לא רציני

מסמך קו"ח רציני יכתב בפונט David או Arial בעברית או Times new roman באנגלית. פונטים "חמודים" למיניהם יתפסו כמתחכמים ולא-רציניים. מובן שיש לשמור על עקביות לאורך כל הטקסט.

פסקאות וגבולות – זו לא עבודה אקדמית

גבולות העמוד צריכים להיות כ-2.5 מכל כיוון. השוליים הימניים והשמאליים יכולים להיות רחבים במעט, העליונים והתחתונים יכולים גם להיות צרים במעט, אבל חשוב לשמור על סדר הגודל הסביר.

את גבולות העמוד עדיף לקבוע ב'הגדרות עמוד' ולא ידנית בעזרת סרגל המסמך. כך נשמור על עקביות.

מעבר בין פסקאות הוא אחד החלקים בעלי הפוטנציאל ההרסני ביותר בכתיבת מסמכים. יש לזכור ש-Enter משמעותו מעבר פסקה. את המרחק שבין הפסקאות נגדיר ב"הגדרות פסקה". שימוש ב-Enter על-מנת לייצר רווחים בין הפסקאות (1) מכריח אותנו "לספור רווחים" לאורך כל כתיבת המסמך ועריכתו ו-(2) מייצר פוטנציאל לגרירה שלא פשוט לצאת ממנה. שימוש ב"הגדרות פסקה" מאפשר לנו לקבוע את המרחק בין הפסקאות וכן את המרחק בין השורות.

מברשת עיצוב – כן, בבקשה

במסמך קו"ח שלי, ארצה לעצב ריווח בין שם מקום העבודה האחרון שלי לבין פירוט התפקיד, אך לא ארצה מרחק לאחר Enter בין סעיף לסעיף בתוך התיאור. על מנת ליצור זאת, אשתמש בצורות שונות של עריכה עבור כל אחד מן החלקים. כאשר אעבור למקום העבודה הקודם, לא יהיה כל צורך בעיצוב מתוך הזכרון ובאופן פרטני. אזין את הטקסט הרצוי, אסמן את החלק שכבר עיצבתי, שאת עיצובו ארצה "להעתיק", אלחץ על מברשת העיצוב  ולאחר מכן אסמן את החלק עליו ארצה "להדביק" את העיצוב (מקום העבודה הקודם). העיצוב ייעשה אוטומטית.

בטח יש מי שיגיד שאני מתקטננת, אולי אפילו ממורמרת. ובכל זאת… פרט לכך שהיכרות עם כלי העבודה שלנו ושימוש נכון בו יאפשרו עבודה נוחה עם המסמך בעתיד, הם גם יאפשרו לו להוות עבורנו ייצוג הולם. לא נשלח קו"ח מעוצבים ברישול כמו שלא נגיע לראיון עבודה עם כפכפים…

בהצלחה!

3 תגובות לפוסט

  •  :  מסכים לגמרי עם הנאמר, תודה !!
  •  :  אני איתך בכל מילה, כמי שקוראת עשרות קורות חיים ביום, כמובן שאני נמשכת לאסטטי, לנוח לקריאה ולמסודר...אנא אמצו את מה שכתוב כאן, זה עוזר... יפעת
  •  :  הייתי אומרת שאת משקיעה ולא מתקטננת, אולי אפילו בעלת ניסיון ולא ממורמרת. קראתי בעניין ובהפתעה. למה הפתעה? כי עד עכשיו, מהערות של אחרים חשבתי שרק אני יורדת לפרטים הקטנים. כדי "להרגיע" אותך אני חייבת לומר שאני גם מקפידה על גודל הפונט - 12 או 11 ולא פחות ובנוסף להקטין את הספרות במספר אחד כדי שיהיו שווים בגודלם לאותיות ולא יעיבו על הכתוב. נדיר הוא שהמקבל ישקיע בהגדלת האחוזים כדי שאפשר יהיה לקרוא אותם.

השאר תגובה