כולנו מכירות (ואני מקווה שגם מכירים) את מצבן של נשים בעולם העבודה בכלל ובעולם ההיי-טק בפרט. כולנו מכירות מושגים כמו מיתוס השוויון ותקרת הזכוכית. באופן כללי – אני אישה ולכן פוטנציאל ההשתכרות שלי נמוך יותר. בואו נוסיף לזה את ההקשר ההיי-טקיסטי ונראה שנשים מתמודדות מול גברים על אותן משרות במקצועות שבהם המגדר הדומיננטי הוא הגברי.
אם נדבר רגע על תהליך הגיוס – גיוס של אישה מעלה תהיות שונות מגיוס גבר: היא בת 33 ונשואה? בטח יש לה כבר ילד או שניים; היא בת 30 ורק התחתנה? היא מנסה להיכנס להריון; בת 28 ורווקה? מחפשת חתן או שכבר אוטוטו נקבל הזמנות לחתונה.. לא זה המצב? נו טוב, היא לסבית; גם לא? 'מה לא בסדר איתה'?
זה לא חדש שבמדינת ישראל אישה מקבלת את מעמדה כבעלת ערך בחברה מתוקף היותה אמא או אמא בפוטנציה. אבל רגע – העזת להפוך להיות אמא כשאת לא עובדת? את אמא צעירה ומעוניינת לעזוב את העבודה שלך ולמצוא חדשה? איבדת את העבודה שלך ויש לך ילדים? את מוזמנת לצפות לתקופת אבטלה מגהנום.
תופעה שנחשפתי אליה עוד בעבודתי הקודמת כרכזת השמה – אמהות הן אוכלוסיה של כוח אדם איכותי במיוחד שנשאר לשבת בבית!
בעולם שבו דרישות התפקיד הן משרה מלאה + שעות נוספות והמדד לכך הוא כמות הזמן שאת מבלה פיזית במקום העבודה – אמהות מתקשות למצוא עבודה. לא משנה שהיא מוכנה להגיע למשרד עוד לפני 8 בבוקר ולהמשיך לעבוד מהבית, רק שתצא לקחת את הילד מהגן ב-16:00. לא משנה שהיא תתן הספק עבודה של 200% מכל מהנדס אחר. לא משנה שרמות היעילות שלה והתפוקה שלה יכולות לשפר את ביצועי הצוות משמעותית. היא לא תהיה כאן בשעה 19:00? אין טעם להזמין אותה אפילו לראיון. אני בטוחה שאפשר להבין את התסכול שלי כאישה, רכזת השמה (לשעבר), שמנסה לאייש משרות ולא יכולה להשתמש במאגר המועמדים האיכותי ביותר שלה.
יש שמנסים לתת מענה לנקודה הרגישה הזו שלי וכמותם, אני חושבת, צריך לקדם ככל שניתן.
בתקופה כזו, כשנושא הדרת נשים נמצא בתודעה שלנו כפי שלא היה בימי חיי – נראה לי שהגיע הזמן לתת את הלב גם לאמהות שלנו. בקיצור – אשמח לקרוא לכל מי שרק רוצה ושהנושא מזיז לה/ו להפיץ, להשתתף ולקדם את הנושא.
אשמח לתגובות, דיון, רעיונות וסיפורים.
2 תגובות לפוסט