כולנו שואפים לעבוד פחות שעות ולספק תפוקה גדולה יותר.
לא פעם תמצאו במודעות דרושים את התכונה "מולטיטסקינג" – שמשמעה, כמובן, היכולת לבצע מספר משימות במקביל.
השאיפה, הן של העובד והן של המעסיק, היא להצליח לעבוד כך. לכל צד ברורים היתרונות שבדבר: זמני ביצוע המשימות מצטמצמים, המנהל מקבל תפוקה גבוהה יותר, והעובד מצליח לעמוד ביעדים ובמשימות.
אז איך מתייעלים ומצליחים לעבוד באופן אופטימלי?
כולנו מחכים למשכורת המיוחלת בתחילת כל חודש.
יחד איתה, מגיע התלוש. מה אתם עושים איתו?
חלקנו מקפלים וזורקים לתיק, חלקנו מתייקים ובמקרה הטוב – אנו רואים את השורה הסופית ומגניבים מבט לעבר צבירת ימי החופש שלנו.
בשורה התחתונה – לרובנו אין מושג מה קורה בתלוש, מהם הסעיפים הקיימים בו ומה מורידים לנו.
כך תבינו!
עם סיום לימודי הנדסה, דני התחיל לשלוח קו"ח והוזמן לראיון עבודה לתפקיד של בודק תוכנה מתחיל בחברת IT גדולה. הוא מתעתד להיכנס לצוות המונה 8 בודקים ולעבוד מול צוותי פיתוח, תמיכה ומוצר.
אולג סיים את לימודיו במכללת ספיר לפני שנתיים ומאז משמש כמנהל שיווק אונליין של מוצרי פרזול. הוא רוצה לעבור הלאה ומתכונן להגיע לראיון בחברת סטארט-אפ בתחום האפליקציות המונה 14 איש, בה יתפקד כאיש שיווק יחיד.
במעמד הראיון – אילו מיומנויות וכישורים, לדעתכם, על דני ואולג להבליט?
הייתם חושבים שכל אחד מהם צריך להגיע עם סט שונה של מיומנויות ולהפגין כישורים שונים, שהרי אחד מתעסק בקוד – כחלק מצוות והאחר באנליזה וקריאטיב…
ובכן, תאמינו או לא – יש סט של חמש מיומנויות שתמיד יעזרו לכם להתקבל!
כולנו מכירים את המצב הזה. מגיעים בבוקר, מתעדכנים באתרי החדשות וברשתות החברתיות, נכנסים לתיבת המייל ו… משם הכל מתפזר.
עד שסיימנו את הקפה הראשון של הבוקר, כבר הספקנו לעבור בין שלוש משימות שונות, לענות לטלפונים, ולשכוח מה היו המשימות החשובות להיום.
אז איך מתארגנים טוב יותר?
כולנו נתקלנו בשאלה – בסיומו של כל ראיון עבודה: "יש לך שאלות?"
אם חשבתם שזו שאלה עם פוטנציאל מכשיל – אתם צודקים!
האם זה באמת המקום שלכם לשאול או שזו עוד דרך לבחון אתכם?
האם צריך לשאול שאלות או לא? אם כן – אילו שאלות לשאול? מה השאלות האלה מלמדות עליכם כמועמדים? כעובדים פונציאליים? האם בנקודה זו של הראיון יש מידע שתוכלו לקבל?
אז בואו ננסה לענות…
יציאתנו הראשונה לשוק העבודה פותחת בפנינו עולם תעסוקתי שלם. בחלוף השנים ובהתאם לתפקידים שאנו נוטלים על עצמנו, עולם זה מצטמצם – וכך מותווה נתיב הקריירה שלנו.
מאחר ומרבית שעות הערות שלנו עוברות עלינו בעבודה – קריירה תופסת חלק נכבד וחשוב בחיינו.
אז לפני שמתחילים להתפזר לכל הכיוונים ולחפש עבודה בקדחנות (בין אם זה תפקיד ראשוני או מתקדם) – עלינו לעצור ולחשוב: מה הנתיב שאני רוצה?
בשוק העבודה של היום ובפרט – בהייטק – אנשים מחפשים עבודה. תמיד.
התופעה של "קפיצה בין מקומות עבודה" נפוצה במיוחד אצל ילדי דור Y ו-Z, אבל לא ייחודית רק אליהם.
חושבים שזה שהתנסיתם בעבודה בהמון חברות ובמגוון טכנולוגיות תתן לכם יתרון בעת מועמדות לעבודה?
חושבים שהעובדה שעבדתם 15 שנים באותו מקום זה יתרון?
בשני המקרים – אתם טועים (וגם צודקים :))
מזל טוב – צלחתם את השלב הראשוני של סינון קורות החיים והצלחתם להרשים באמצעות הרקע המקצועי שלכם.
אתם כבר יודעים (פחות או יותר) איך להגיע מוכנים לראיון עבודה ואפילו כבר שיפצתם וליטשתם את פרופיל הלינקדין שלכם.
עדין – הטלפון לא מצלצל? אז מה חסר?
כולנו יודעים ומכירים, לפעמים היטב, את התופעה של דחיינות (Procrastination).
רבים מאיתנו סובלים ממנה, סולדים ממנה ומנסים למזער אותה.
כשאנחנו מבצעים משימות ברגע שקיבלנו אותן ו"מתקתקים עניינים" – אנחנו מרגישים טוב.
כשהעובדים שלנו והעמיתים שלנו "מתקתקים" – אנחנו מרוצים ומתרשמים.
אבל האם זוהי טקטיקה נכונה לעבודה?
התשובה – בקצרה – לפעמים.
ימים לא קלים עוברים על העם שלנו:
אנו עוברים ממקלט למקלט, בין אזעקה לאזעקה ובין מהדורת חדשות אחת לאחרת. בתוך כל בליל הכאב, אי הוודאות והחשש, עלינו להמשיך ולתפקד בחיי היום יום.
בתוך הניסיון לשמור על שגרה עולה גם סוגיית העבודה – מה בעצם החובות והזכויות שלנו במקרי חירום?
ריכזנו עבורכם שאלות ותשובות בנוגע להתנהלות במצבי מלחמה: