החברה ממוקמת בנתניה. באתי בשעות הפקקים ולקח לי שעה להגיע מתל אביב (!!). כבר לא אופטימלי. החברה עוסקת בפלטפורמה לפרסומות (כל הלינקים המציקים שמופיעים אחרי כל כתבה בYNET מסוג "אולי תתעניין ב.. הכנס תוכן ממומן פה ". החברה ממוקמת בשתי קומות בבניין לא הכי חדש. יש מחסום בכניסה והייתי צריכה לחכות שראשת הצוות תבוא לאסוף אותי. סך הכל היה ריאיון עם ראשת הצוות ועוד בחור ותיק בצוות שהיה נחמד אבל לא יותר מדי תרם לריאיון. היו שתי משימות: אחת שאלת לימודים קלאסית - יש שתי רשימות שמחוברות בקודקוד אחד. איך היית מוצאת את הקודקוד המשותף? לתת אלגוריתם בסיבוכיות זמן וסיבוכיות מקום אידאלית. אחרי זה שאלת מידול - איך היית ממדלת את טוויטר? איך היית מציגה לאנשים את הציוצים של האנשים שהם עוקבים אחריהם? איך היית שומרת את זה בבסיס נתונים? מה עם היה צריך להציג באופן מיידי מבלי שליפה ארוכה? (הצעתי לשים בקאש).. חייבת להגיד שלמרות שראשת הצוות הייתה חביבה, המשימה הייתה קצת all over the place ולא הבנתי לגמרי את כוונתה. לאחר מכן, ניתן לי מבחן בית. מבחן הבית כלל לממש שרת ddos וקליינט שקורא לו (כלומר שרת שמגן על מתקפות מפני השבתה על ידי שליחה מרובה של בקשות HTTP). הייתי צריכה לממש גם את השרת וגם את הקליינט. הקליינט היה מורכב מכמה קליינטים ששלחו בקשות HTTP. השרת היה אמור לטפל בבקשות שמגיעות בחלונות זמן מסוימים (לדוגמה אסור שיהיו יותר מ5 בקשות בפרק זמן של 5 שניות מקליינט מסויים). לא ניתנו לי הנחיות לגבי אילו טכנלוגיות להשתמש או איך לשמור את הנתונים. מילה קטנה לגבי משימות בית כאלו - מאז שהתראיינתי לאחרונה נראה שמשימות הבית הפכו לדבר הלוהט החדש בשוק. במקום להעריך בשיחה בוא ניתן למרואיין להתבחבש עם משימת קוד שתקח לו כמה ימים לפחות (באאוטבריין להזכירכם המשימה הייתה לממש שרת DDOS וקליינט עם כל מה שנלווה בזה). היתרון הוא שזה נותן לראות איך המרואיין כותב קוד. החסרון שזה גוזל המון זמן ממרואיין. בכל מקרה, הגשתי את המשימה ויום אחרי זה נודע לי שלא עברתי. חבל אבל לא יותר מדי חבל. אין לי מושג מה לא היה טוב במשימת בית (הקוד היה כתוב בצורה מחורבנת? ביצועים לא טובים? נכשל בטסטים שלהם..?). כנראה שההשקעה בפרוייקט עובדת רק בכיוון אחד ופידבק מקצועי לא ממש מתקבל בצד השני במקרה של דחייה. שיהיה. לא פספוס גדול. לא בטוחה שהייתי ממליצה לעבוד שם על סמך הריאיון (אבל יכול להיות שאני משוחדת כי שני ידידים שלי עזבו שם אחרי שנה במפח נפש).