סיימתי לאחרונה מסלול ראיונות בג'נגו ולצערי לא התקבלתי, בניגוד למה שאנשים רושמים בפורום קיבלתי יחס טוב לאורך כל השלבים, בכל מפגש נציגת HR הציעה שתיה וכיבוד מהמטבח והמראיינים היו נחמדים מאוד. ראיון ראשון: מתחיל בראיון HR כללי, קצת הסבר על החברה וקצת שאני אספר על עצמי, לא משהו מיוחד. לאחר מכן שאלת ה-MALLOC הידועה הפיתרון שלי לשאלה: void* my_malloc(int size) { int new_size; int *p; if(size<=0) return NULL; size+=sizeof(int); if (new_size%16 == 0) new_size = size; else new_size=((size/16)+1)*16; if(new_size<=512) p=(int*)malloc_small(new_size); else p=(int*)malloc_big(new_size); *p=new_size; p+=sizeof(int); return (void*)p; } void free(void* p) { int* tmp = (int*)p; tmp--; if(*tmp<=512) free_small(tmp); else free_big(tmp); } ראיון שני: שאלת הטיימרים, בשאלה זו חשוב לשלוט היטב בעבודה עם רשימה מקושרת, חשוב מאוד לדעת ולהבין לעומק את פעילות המיון והמחיקה עם פוינטר לפוינטר, כמו כן חשוב להכיר ולהשתמש ב-STATIC. בהתחלה השאלה מתייחסת למצב שבו ממיינים את הרשימה ורק לאחר מכן מבצעים את הריצה על הרשימה, בהמשך הוא מסבך את השאלה ומוסיף מצב שבו מוסיפים איבר תוך כדי ריצה, התוספת גורמת לכך שיש צורך להגדיר מונה שהוא STATIC בקובץ הפתרון הסופי כולל התוספת נראה כך: typedef void(*func)(void); struct timers { int time; func function; struct timers *next; }; static int count = 0; static struct timers *head; void add_timer(void(*func)(void), int seconds) { struct timers** list; struct timers* new_timer = (struct timers*)malloc(sizeof(struct timers)); if (new_timer == NULL) return; new_timer->time = seconds; new_timer->function = func; new_timer->next = NULL; for (list = &head ; *list != NULL ; list = &(*list)->next) { if (new_timer->time < (*list)->time) { new_timer->next = *list; break; } } *list = new_timer; } void run_timer() { struct timers *to_free; while(head != NULL) { to_free = head; Sleep((head->time) - count); head->function(); count = head->time; head = head->next; free(to_free); } } לאורך הראיון נשאלתי הרבה מאוד על מצביעים, כולל ציור דיאגרמת זכרון, כלומר על מי כל מצביע וכיצד פוינטר לפוינטר עובד. ראיון שלישי: בראיון השלישי ניתנה לי הפונקציה: char* numToString(int a,int b) { char buff[100]; sprintf(buff,"<%d , %d>",a,b); return buff; } נשאלתי מה לא נכון לגביה, התשובה היא ש-BUFF משתנה מקומי ולכן ביציאה מהפונקציה עלול להכיל זבל, נתבקשתי להציע דרכים חלופיות כאשר לכל דרך צריך להסביר יתרונות וחסרונות, לדוגמא שימוש ב-MALLOC בפונקציה עצמה, הגדרת ה-BUFF על ידי המשתמש ושליחת ה-BUFF לפונקציה, והפתרון הטוב ביותר הוא הגדרת משתנה סטאטי בקובץ של הפונקציה. חשוב לשלוט היטב ביתרונות מול החסרונות כגון סיבוך המשתמש, זמני ריצה, הקצאות זכרון מקרי קצה וכו'.