שלום רב,
בראיונות עבודה, בדרך כלל מספרים לך על המקום שאליו הגעת(איזה מוצרים
בפיתוח, איזה טכנולוגיות, היסטוריה פיננסית אם יש (אם חברה זרה רכשה את החברה למשל,סניפים של החברה וכ'). ואז מגיע הרגע ששואלים: "יש לך מה לשאול"?
עכשיו נניח שהגעתי למקום בו אין לי משהו מיוחד שברצוני לשאול. אין להבין מכך כלל וכלל שהחברה שבה אני מתראיין לא מוצאת חן בעיני. אך פשוט אין לי מה לשאול.
היו מקרים ששאלתי על הרכב האנשים (למשל, כמה בוגרי טכניון יש בקבוצה או במחלקה שאליה אני אמור להגיע וכמה בוגרי אוניברסיטה ובוגרי מכללות).
היו מקרים ששאלתי כמה אנשי תוכנה וכמה אנשי חומרה יש בחברה (אם זו חברה קטנה של פחות מ-100 איש).
והיו מקרים שבהם אמרתי "אין לי מה לשאול".
שלושת האפשרויות לא נראות לי כל כך. נראה לי ששתי האפשרויות הראשונות
יכולות להתפרש כרצון לצאת ידי חובה בכך ששואלים סתם איזה שאלה שהתשובה
עליה מיידית.
האפשרות השלישית יכול כאמור להתפרש כ" אדיש להצעת עבודה בחברה זו, החברה לא כל כך מעניינת אותו, הוא לא ישקיע הרבה, אולי אחרי שנה יעזוב אם ימצא משהו מעניין" וכו',
ובכן, שאלתי היא:
בהנחה שגם אתם נתקלתם במצב כזה - מה אתם עשיתם ? מה שאלתם ?
או שאולי לא שאלתם ? מה אתם מציעים ?
לי נראה שהמראיינים עצמם לא כל כך מעוניינים לפתוח בנקודה זו דו שיח ארוך.
(אלא שואלים גם קצת כדי לצאת חובה או למקרה ששכחו לציין משהו)
רפי
ע"י: 1_אורח_כללי
רפי היקר ,
לפי דעתי בועז קצת מגזים עם השאלות שלו ,
איך תרגיש אם מישהוא שהזמנת כאורח נכנס אליך הביתה
ומתחיל לישאול לגבי מצבך הכלכלי ? ,זוהי שאלה פוגעת שמראה על חטטנות והסתייגות מהחברה ,תעשה בדיקה לפני כן על החברה וכך תדע .
ברוב המיקרים האנשים שיושבים לפניך אינם מעורבים בנושאים כספיים למעט בעלי החברה ואנשים בכירים מאוד .
אל תשאל שאלות כאלה חטטניות -לא אוהבים את זה .(מנסיון)
תתמקד יותר בעיניינים מקצועיים הקשורים לתפקיד שאליו אתה מועמד, מבנה החברה ,סדר יום של איש בעל תפקיד דומה לשלך ,מה מצפים מהמועמד , מה יראה כהצלחה בתפקיד ,איך סיגנון העבודה במקום, איך החברה מבחינת דאגה לעובד משקיעים בו -הכשרות פיתוח וכו'..
זה מראה על מיקצועיות ועיניין בחברה .
שיהיה בהצלחה
ע"י: 1_אורח_כללי
במקרה וזו חברה גדולה, היא כנראה ציבורית ולכן יש הרבה יותר מידע עליה ברשת, מומלץ מאוד לבדוק מה מצבה ואפשר אפילו לבדוק דוחו"ת שלה אם ממש רוצים
אם יש דברים לא ברורים, מומלץ להעלות אותם בראיון, בצורה כזו אתה גם מראה שבדקת כמו שצריך על החברה ואתה בחור רציני...
ע"י: 1_אורח_כללי
שלום,
תודה על תשובתך.
הדברים שכתבת נשמעים אכן הגיוניים וסבירים עבור חברה קטנה.
(ואני באמת ציינתי שמדובר בחברות של פחות מ-100 אנשים).
מה קורה אם הולכים לראיון בחברה גדולה כמו פריסקייל,אינטל,קוואלקום, צורן
וכו'? מה לשאול אז במקרה כזה ? לא נראה לי הגיוני שמישהו מהמראיינים
הטכניים ידע לענות תשובות לגבי מצב כלכלי וכו כפי שציינת בתשובתך.
בתודה
רפי
ע"י: 1_אורח_כללי
רפי ידידי, (התשובה בלשון זכר מטעמי נוחות...)
כל שאלה היא לגיטימית ואינה אמורה להעלות או להוריד את ערכך בעיני המראיין שגיבש את דעתו במהלך הראיון ללא תלות בשאלותיך.
אין לשכוח שכמו שאתה מעוניין בתפקיד מסוים, יש לארגון אינטרס גדול להביא את האדם המתאים ביותר. לתפיסת העולם החששנית ממה יגידו, אין מקום. מחובתך, כלפי עצמך, לבצע את מרב הברורים על החברה אליה אתה מועמד. האם היא מתאימה לך? - ארגון גדול או קטן...
האם התפקיד המוצע מתאים למה שאתה מחפש- אתגר (מקצועי ו/או ניהולי), שינוי מקצועי (התחדשות), סביבת עבודה (שמרנית, חדשנית, ביורוקרטית...) ועוד.
לכן, הראיון, שאני מעדיף לקרוא לו פגישה, הוא דו צדדי - אתה המרואיין והמראיין כאחד.
כל אחד הוא אינדיבידואל ומתנהג אחרת בפגישה מסוג זה. לכן, הכן שיעורי בית. ברר על החברה אליה אתה מתראיין. הבן בשיחה קצרה, טרם הפגישה, מה התפקיד המוצע והכן את עצמך בהתאם.
לדוגמה, נניח שאתה מתראיין לחברת הזנק (סטארט-אפ) שממש עושה לך את זה. מה תשאל?
אני מעריך שאין לך עניין להיכנס למקום שרמת השרידות הכלכלית שלו היא נמוכה, רמת המחויבות של המשקיעים היא בסימן שאלה, אי הוודאות לגבי כיווני הארגון היא גבוהה, המבנה הארגוני אינו ברור ועוד (ובאמת ינסו לצייר לך תמונה אופטימית המקיימת פער בינה לבין התמונה הראלית), ולכן השאלות הנגזרות הן די ברורות:
1. מהי כמות הכסף בפועל, שנותרה לחברה להמשך פעילותה? (כמה יש בבנק....)
2. מהו קצב "שרפת" המזומנים החודשי של החברה?
3. האם הכסף יספיק עד לשלב השקת המוצר? מתי יש לצאת לגיוס נוסף? של כמה?
4. האם המשקיעים הנוכחיים יהיו מוכנים להשתתף ב"סיבוב" הקרוב? באיזו השקעה?
5. מהו המרחק מהשקת מוצר? מה פוטנציאל השוק שלו? מהם הרווחים הצפויים בשנה, שנתיים הראשונות? ועוד... גם לחברות גדולות, תמצא את מגוון השאלות המתאימות.
לסיום, עצה קטנה, חוסר הרצון לתת מענה (התעלמות או התחמקות) של הנחתום, תעיד על עיסתו.
אל תתבייש, אל תירתע שאל באופן חופשי ובצורה מנומסת.
בהצלחה.