הייתי במיונים שם לפני כמה ימים: חלק ראשון דינמיקה קבוצתית, חלק שני מבחנים פסיכוטכניים. מי שעובר את הדינמיקה יכול לבחור לעשות את המבחנים ביום אחר או להמשיך באותו יום.
המיונים לא היו לתפקיד ספציפי, היו שם גם סטודנטים, גם בוגרי תואר ראשון וגם שני, מהנדסה כימית, הנדסת מכונות, חומרים, וכימיה. היה מראיין אחד שדיבר ושאל את השאלות ועוד שתיים שרשמו הערות.
דינמיקה קבוצתית-א':
כל אחד מספר על עצמו מול הקבוצה. המראיין ממש חפר, תהיו מוכנים לדבר המון. שאל שאלות על: מה למדתם, למה בחרתם בתחום לימודים זה, איך היה לכם (בדר"כ מי שהיה בטכניון אמר שהיה קשה, ואז הוא שאל איך התמודדתם עם הקושי הזה ), מה הממוצע שלכם, האם אתם מרוצים ממנו, מה מעניין אתכם בתחום, איזה קורסים, במה ההתמחות שלכם, מי שהתמחה בתחום שלא קשור למיקרואלקטרוניקה גם ייצטרך להסביר למה הוא רוצה לעבוד בטאואר ולא בתעשייה כימית, מי שעשה תואר שני גם יישאל על המחקר שלו, האם אתם חושבים ללמוד באקדמיה בעתיד ולמה, במה עבדתם לפני/במהלך התואר, איך זה היה, מה עשיתם בצבא, איך זה היה. וגם לספר משהו מפתיע על עצמכם, כמו "אני מנגן בחמת חלילים".
דינמיקה קבוצתית-ב':
היינו 12 אנשים בשלב זה.
מקבלים רשימה של עשר מועמדים. במשך עשר דקות כל אחד צריך לבחור מתוכם שני מועמדים שהיה רוצה לעבוד איתם בצוות בארגון שלו, ושני מועמדים שלא, ולרשום נימוק. לכל אחד מהמועמדים יש יתרונות וחסרונות:
אתי: חכמה ומוכשרת מאוד אבל לא חברותית.
מנשה: חברותי אבל תורם מעט לעבודה.
איציק: שונא פרוצדורות ועובד לפי תחושת בטן. מנוסה ומקצועי.
X: עובד מאוד מהר ולעתים עושה טעויות כתוצאה.
ליבי: עובדת טובה, אבל יש לה מניעים כלכליים. (כמו כולנו )
שני: ראייה מערכתית טובה, אך אין לה עניין בעבודות שגרתיות.
אפרת: עובדת טוב ברגעי משבר, בשגרה פחות.
Y: עובדת טובה כשיש לה רק משימה אחת בכל פעם, לא טובה במולטיטסקינג.
אתגר: עובד מוכשר אבל תוקפני ומעליב.
דני: הבן של הסמנכ"ל, נחמד, יכול להביא הטבות למחלקה.
אח"כ יש לעשות החלטה קבוצתית ע"י דיון ושכנוע. (10 דקות) ולא בצורה דמוקרטית של "הרוב קובע" אלא על ידי שכנוע. מומלץ למנות מישהו שיהיה אחראי על הלו"ז ועל ספירת הקולות.
אחר כך יש ***עוד*** דיון, שבמהלכו כולם מעירים מה הם חשבו על המשימה שקיבלנו, ומנסים לדבר הרבה כדי להתבלט למרות שאין כל כך הרבה מה לומר.
דינמיקה קבוצתית- ג'
מתחלקים לשתי קבוצות של 6 אנשים. כל קבוצה מקבלת 6 דקות לתכנן איך לבנות גשר מלגו שיהיה גבוה, יציב, ויפה. בדר"כ השיטה זה לבנות גשר קצר (כי אין מגבלה על האורך), שיושב על שלושה עמודים לצורכי גובה ויציבות. יופי: לעשות החלטה כלשהי לגבי הצבעים בגשר. יש גם לבנים מעוגלות שלא ניתן להשתמש בהן לבנייה אלא רק כקישוט. אפשר גם לתכנן מי יעשה מה, למיין ולספור אבנים לפי צבעים, לצייר תכנון של הגשר, לתכנן את לוח הזמנים של הבנייה, וכל דבר אחר שיגרום לכם להראות שאתם מעורבים.
לאחר מכן, צריך לבנות את הגשר- לא יודעים כמה זמן יש לבנייה, רק מודיעים לכם דקה וחצי לפני הסוף. במהלך הבנייה המראיינות יבקשו למשך מספר רגעים שמישהו אחד יהיה היחיד שמדבר ומנחה את האחרים איך לבנות.
אחר כך יש עוד דיון, מה דעתנו על הגשר ("אחלה גשר! הוא יפה ויציב וגבוה!"). מה הייתה התרומה שלכם לגשר (גם מבחינת תכנון וגם מבחינת בנייה), לתת ציון לקבוצה ולעצמכם. והאם הייתם משנים משהו שעשיתם.
מקבלים טופס עם השאלות: מה הייתה התרומה שלכם, מה הייתם עושים אחרת, עם מי הייתם מעוניינים לעבוד ולמה.
משהו כמו חצי מהאנשים עברו את הדינמיקה הקבוצתית.