איך להישאר אופטימיים במהלך חיפוש העבודה – בלוג ראשון בסדרה: "על רגשות – וחיפוש עבודה"

בזמן חיפוש העבודה כמעט בכל יום מגיעים לסערת רגשות. רגע אחד מרגישים בעננים ורגע אחר בקרשים. כאשר מתחילים לחפש עבודה – בין אם זוהי עבודה ראשונה ובין אם מגיעים עם נסיון, ישנה הרגשה של התחדשות – ערבוב של שמחה והתרגשות מההתחלה החדשה. שולחים בהתלהבות קורות חיים לכל עבר ואז מתחיל הדאון הראשון, למה לא חוזרים אלי? אולי אני לא מספיק טוב? אולי אני לא שולח קורות חיים למשרות הנכונות? לבסוף הטלפון מצלצל – מעט התרגשות ומעט היסוס השיחה הסתיימה בקביעת ראיון. לפני הראיון ישנה מערבולת רגשות -מצד אחד התרגשות, לחץ, כייף, אפשרויות חדשות נפתחות  ומצד שני חשש שעלול להתבטא כחוסר בטחון עצמי – איך להציג את עצמי בצורה הטובה ביותר בזמן קצר של 30-40 דקות. יוצאים מראיון מותשים אך מרוצים. ואז מתחיל שלב הציפיה.. ממתינים לטלפון חזרה, לעיתים זה יכול לקחת ימים ארוכים (ארוכים מדיי לטעמי), כבר מדמיינים איך מגיעים כל בוקר לעבודה, איך אוכל לתת את כל כולי בשביל להיות מקצוען בעבודה החדשה,  ואז הטלפון מצלצל… אכזבה..  הכל מההתחלה.

התחדשות – חשש – התלהבות – דאון – התרגשות – כייף – בטחון עצמי – היסוס – התרגשות לקראת ראיון – חוסר בטחון עצמי – מרוצה – התשה – ציפיה – אכזבה… התהליך יכול להיות מתיש ולא נעים. אתה בטוח שאתה באמת טוב במה שאתה עושה, יכול לתרום הרבה לחברה שרק תתן לך הזדמנות אך השוק לא נותן את ההזדמנות וככל שהתהליך מתקדם אתה נהיה אפתי למגייסים וכבר חושב שאין טעם ללכת לעוד ראיונות. מתחיל לשלוח קורות חיים למשרות לא רלוונטיות ומתעצבן שחוזרים אליך רק למשרות אלו. פשוט יאוש..

בקיצור תהליך לא פשוט מבחינה רגשית ונפשית.

אז איך כן ניתן לשמור על שפיות ואופטימיות בתהליך שמורכב מאי וודאות רבה ולוקח יותר זמן מהצפוי?

שיטה להתמודדות עם ההרגשה של חוסר ההתקדמות:

ניהול מעקב ראיונות: חשוב לנהל מעקב ראיונות בכתב. לכתוב במסודר מיד לאחר הראיון. לכתוב: מול מי היה הראיון, מאיזה תשובות המראיין התרשם, לאיזה שאלות לא הייתם מוכנים, באיזה שאלות גמגמתם, איך הייתם עונים אחרת בדיעבד על שאלות מסוימות. והכי חשוב האם אתם חושבים שעברתם את הראיון או לא ולמה? אפילו לתת ציון לעצמכם על הראיון. ניתן לעשות זאת בטבלה מסודרת. ניתן להוסיף גם ראיונות טלפונים.

כל סוף שבוע מומלץ לעבור על המעקב. לעיתים יש תחושה של: "לא עשיתי כלום השבוע, כבר איבדתי שבוע נוסף ללא עבודה". מעקב זה עושה סדר ומראה כמה עשית וכמה עבדת כל השבוע בחיפוש העבודה, והכי חשוב כמה התקדמת – גם אם לא בתהליך אז בצבירת ידע על עוד חברות בשוק, תפקידים, מקומות, קשרים עתידים. כל ראיון הוא צבירת נסיון לראיון הבא. מעקב מסודר עוזר לשמור על אופטימיות ועל תחושת התקדמות ומונע תחושה של עצירה במקום.

שיטה להתמודדות עם ראיון כשדעתכם מוסחת באפשרויות אחרות:

כאשר לא בטוחים אם רוצים את המשרה, המגייס קולט זאת, והוא מרגיש את ההיסוס, זה יכול להתפרש כחוסר בטחון עצמי. שיטה טובה להתמודד עם מצב זה היא שיטת בן גוריון: התייחסו לכל ראיון כאילו הוא האחד ואין עוד אפשרויות מלבדו. ותייצרו אפשרויות לראיונות כאילו לא היה ראיון בכלל. (מבוסס כמובן, על המשפט של דוד בן גוריון "עלינו לעזור לצבא [הבריטי] כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו להילחם בספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה.").

הסבר:

מצד אחד: תמיד ישנן אפשרויות נוספות, אך לא כדאי להגיע לראיון עבודה כאשר דעתכם מוסחת במשרות אחרת, בין אם אתם חושבים שהתפקיד מעניין אותכם ובין אם לא. כאשר החלטתם להקדיש מהזמן היקר שלכם וללכת לראיון – תהיו שם ב100%! תתכוננו, תקראו על המשרה ועל החברה ותתנו את כל כולכם! גם אם אתם מתלבטים לגבי המשרה תשדרו כאילו זוהי משרת חלומותיכם, בכדי שהכדור יהיה ביידים שלכם- אתם תחליטו אם המשרה מתאימה לכם אחרי שתעברו את הראיון, ולא המגייס יחליט שאתם לא מתאימים בגלל שדעתכם הייתה מוסחת והיססתם במהלך הראיון בין המשרה הזאת למשרה אחרת על העץ.

מצד שני: כאשר נגמר הראיון ויצאתם מהבניין, מתעלמים מהראיון כאילו הוא לא היה. ממשיכים בכל הכח לשלוח קורות חיים למשרות רלוונטיות, להתראיין בטלפון וללכת לעוד ראיון. ככל שתתעלמו מהראיון כך יהיה יותר קל להתמקד ב100% גם בראיון הבא כאילו הוא האחד והיחיד.

שיטה להעלאת האופטימיות הכללית: 

שיטת הסטלנים: אתם מובטלים כרגע? נהדר! כמה זמן לא ביקרתם בים באמצע שבוע? כמה זמן לא למדתם משהו חדש? עשיתם קורס בוקר מעניין? התחלתם את היום ביוגה/ריצה?

חיפוש עבודה הוא עבודה, כשיוצאים מהמירוץ צריך להישאר רלוונטים ולחזור אליו כמה שיותר מהר. אבל זה בהחלט לא עבודה במשרה מלאה, 75% משרה זה מספיק טוב. בין מודעה למודעה ובין ראיון טלפוני לראיון פרונטלי חשוב לעשות הפסקות. לא הפסקות של יאוש – צאו מהבית, תתלבשו יפה, תפגשו אנשים, תתעדכנו ברכילות מהעבודה הקודמת. עם זאת קחו את הטלפון איתכם, תהיו זמינים תמיד למגייסים ותמיד תהיו מוכנים תמיד לראיון טלפוני.

שיטה להתמודדות עם אכזבה ודאון לאחר תשובות שליליות מראיון:

שיטת מרשל (מאיך פגשתי את אמא): דברו אל עצמכם – תסתכלו על עצמכם במראה (אם זה מביך תדברו אל עצמכם בעיינים עצומות). תגידו לעצמכם בקול רם במה אתם טובים, מהן החוזקות שלכם, במה אתם יכולים לתרום, איך אתם טובים יותר ממועמדים אחרים. במה אתם חלשים? למה לדעתכם לא עברתם את הראיון הקודם (לא תמיד זה תלוי בך, לכל משרה מועמדים רבים, יתכן שלמועמד אחר מעט יותר נסיון) איך אפשר לשפר את החולשות? איך עוקפים את החולשות? מה השאיפות? איזה עבודה אתה מחפש עכשיו בשביל להתקדם ולהתפתח בהווה ובעתיד? דיבור לעצמכם בקול רם עושה את הדברים הרבה יותר הגיוניים מחשיבה בלב, נסו זאת. למתקדמים אפשר גם להקליט, לעיתים זה סתם מבדח ומעלה את המצב רוח, ומקסימום תמצאו את עצמכם צוחקים בקול לבד בחדר.

שיטה שעוזרת לשקט נפשי וסידור זמן:

חופשה במבט קדימה: בסוף חיפוש עבודה מגיעה העבודה עצמה, גם כניסה לעבודה במקום חדש היא תהליך לא פשוט, לעיתים לוקח זמן רב ללמוד את העבודה את האנשים ואת דרישות הבוס. אסור להגיע מותשים לעבודה חדשה. לאחר חתימת החוזה בקשו להתחיל שבוע אחרי, לקחת כמה ימי חופש (שעוד לא נספרים כימי חופש) וכך תיצרו הפוגה בין מסע חיפוש  העבודה למסע תחילת העבודה. עצם הידיעה על חופשה עתידית קבועה מראש, כבר מסדרת את המחשבות (לא חייב להיות נופש- יכול להיות כמה ימים מרוכזים בבית בלי מעבר אינסופי על אתרי דרושים). להיות שלמים  שלא "בזבזתם" את זמנכם רק בחיפוש משרות אלא גם הצלחתם להנות מהמעבר בין העבודות וצבירת כח קדימה. לא להתפתות ולעסוק במשרות אחרות, להיות בחופש אמיתי ולהנות מהחיים עצמם.

זכרו: אף אחד לא נהנה מחיפוש עבודה, זה קשה ומתסכל, דעו שאף מגייס לא מתנכל לכם אישית אלו הם כוחות השוק, וככה זה עובד. עבודה קשה תגרום למציאת משרה טובה ותעיד על כך שלא התפשרתם במהלך הדרך.

תשמרו על אופטימיות ותשחקו את המשחק.